עמוד הבית / חדשנות / לגדל קינואה בעמק הירדן – אפשרי וגם כלכלי   

לגדל קינואה בעמק הירדן – אפשרי וגם כלכלי   

 

ד״ר נעמי שלומית פורן
ד״ר נעמי שלומית פורן
מכבדים עם זרעים ורודים
מכבדים עם זרעים ורודים

 

 

 "הקינואה נכנסה לי לחיים" מצהירה ד"ר נעמי שלומית פורן.  "משהו פנימי אמר לי ללכת לזרוע קינואה במקום  הכי לא מתקבל על הדעת בעולם והתוצאות פשוט מדהימות". תצפית הקינואה שמקיימת ד"ר פורן בחוות הניסיונות של עמק הירדן  נמצאת בשלביה הראשונים, אבל החוקרת מדברת על צמח  שהוא להיט

 

אבנר רון

 

ד״ר נעמי שלומית פורן, אגרואקולוגית במקצועה, המתגוררת במושבה מנחמיה, הקדישה בשנה האחרונה חלק מזמנה לתצפית מחקרית של גידול צמח הקינואה. התצפית מתקיימת על שטח של כשליש דונם בחוות הניסיונות של עמק הירדן בצמח והתוצאות מעודדות ביותר. למעשה, האופטימיות של החוקרת לגבי סיכויי ההצלחה מביאה אותה להצהיר בריש גלי, שהיא הייתה מצפה שמשק או מספר משקים בעמק הבננה יכנסו לתהליך הגידול כאן ועכשיו. בשל הביקוש הרב, מדגישה פורן , חלון ההזדמנויות ליישום הפרויקט הוא קצר, מאחר שמדינות רבות כבר התחילו לגדל, ומאידך, לאור מחירו של הקינואה בשוק, הרווח הצפוי למגדלים עשוי להיות גבוה, במיוחד בשנים הקרובות, ולכן המסקנה המתבקשת היא להרים את הכפפה ולא להמתין.

צמח הקינואה (זרעי הזהב' בתרגום מספרדית) מדגישה פורן, אינו מפונק כלל ועיקר. הוא צמח עמיד למזיקים ולתנאי עקה כגון מליחות ואקלים קיצוניים ולדעתה הצמח מתאים במיוחד כגידול אורגני באזורי שוליים והתצפית שנעשתה  בצמח ניסיונות מדגימה שהקינואה שרדה בקלות קרה של 5 מעלות מתחת לאפס בחורף שעבר ו- 48 מעלות בקיץ של 2015. כאשר התחילה  ד״ר פורן לגדל קינואה בשטח ליד ביתה,  מצאה שלצמח מחזור גידול קצר של כ-3-4 חודשים ובמהלך תקופה זו נחוץ לו יום קצר כדי לחנוט זרעים. בנוסף, התגלה לחוקרת, שהעמידות של הקינואה הופכת אותו לצמח חשוב ומבטיח בראיה עתידית בהתייחס לאקלים בלתי יציב, בו הרבה גידולים אחרים לא יחזיקו מעמד בשל השינויים הדרסטיים המלווים את ההתחממות הגלובלית.

התצפית המדוברת נערכה בתמיכת צמח ניסיונות ובשיתוף תכנית החונכות החקלאית לתלמידי חו״ל cross-border”״ של מכללת כנרת. במהלכה ערכה פורן מבחן היתכנות של גידול 10 זני קינואה שנזרעו בתחילת דצמבר 2016 ונקצרו בסוף מרץ 2017. מתוך עשרה זנים שנבחנו, ארבעה הניבו מעל המצופה, כאשר הצמחים גדלו ללא קומפוסט, ללא חומרי הדברה ועם השקיית עזר בלבד. הצמחים שנבחנו הפגינו ללא יוצא מן הכלל עמידות לקרה, למזיקים ומחלות.

 

שבחי הקינואה

קינואה איננו גידול חדש. כבר לפני כ-7000 שנה התחילו אנשי ממלכת האינקה בדרום אמריקה לעסוק בתירבות הקינואה (או בשמו הלטיני Chenopodium quinoa) והתייחסו אליו בהדרת קודש תוך הכרת תכונותיו היחודיות. הצמח שימש לא רק למאכל אלא גם להכנת תרופות, הפקת צבע וסיבים. הספרדים ש'גילו' את אמריקה במאות השש עשרה- שבע עשרה ניסו לגדל את הצמח ללא הצלחה, ואולי לכן הציתו את שדות הקינואה באש ואסרו על גידולו. למרות זאת, הילידים הצליחו לגדל את הקינואה בחשאי וכ-6000 זנים שרדו עד היום. מדובר בצמח שנראה בן כלאיים בין שיח לעץ, ששורשיו יכולים להיות שטחיים או עמוקים בהתאם לסוג הקרקע ושיכול להגיע לגבהים מרשימים של כ-2-3 מטר. בקצה העליון של העמוד המרכזי של הצמח מרוכזים הזרעים בצורה המכונה ״מכבד״ שמי שמכבד את גופו ירצה להתכבד בסגולתם.

מה שמייחד את הקינואה הם שילוב (יש שיאמרו מנצח) של תכונות ״על״ תזונתיות: מסעדות יוקרה מתהדרות בסלט קינואה הנחשב כ״סופר-פוד״ בזכות החומצות האמיניות החיוניות שהוא מכיל, שלל ויטמיני ,B ,C ,E חומצות אומגה 3 ו-6 אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון) ואנטי-אייג'ינג. בנוסף, הזרעים הם נטולי האלרגן גלוטן ועשירים במינרלים כגון סידן, מגנזיום, ברזל, זרחן, אשלגן, צורן, ועתירים בסיבים תזונתיים. גם בעין בלתי חמושה תבחין בנקל בפיגמנטציה העשירה המאפיינת את צמחי הקינואה. הענפים והזרעים מכילים מגוון פיגמנטים עשיר של וורוד, כתום, סגול ואדום- מראה מרנין עין ושכיח בארצות המוצא של הקינואה בדרום אמריקה.

לעלי הקינואה הנקטפים עוד בטרם יוצרו הזרעים טעם של חובזה ו/או תרד, מעידה פורן, ועם הבשלת הזרעים העלים מצהיבים ונושרים וזה אחד הסימנים לקציר המתקרב. רבים לא יודעים שהעלים אכילים וטעימים וזה אחד המוצרים שד״ר פורן מעוניינת לקדם. בדיקת טעימוּת העלים נעשתה על ידי סטודנטים נפאלים שהעריכו את טיב מכבדים

הטעם והמרקם של עלי הקינואה בדרוג שבין 0-5. עלי הקינואה של כמה מהזנים, כך מלמדת התצפית, יותר עדינים ועסיסיים משל תרד. יתרון הקינואה הוא ריבוי העלים, האיכות וחיי המדף . מבין הזנים שזכו בערכים גבוהים במיוחד בולט זן A ומגמת החוקרת לנסות להתמקד בזן זה כבסיס לגידול מסחרי שבאקסטרפולציה נתן יבול של כמעט 400 ק״ג זרעים בדומה ליבולים הגבוהים של בוליביה, ערש הקינואה

.

פרח הקינואה עם פיגמנט סגול זוהר
פרח הקינואה עם פיגמנט סגול זוהר

זה הזמן לעשות מעשה

תופעת לוואי שהדהימה את החוקרת היא העובדה שצמח הינבוט, שידוע כקשה הדברה במיוחד, נדחה על ידי קינואה באופן שעדיין לא ניתן להסבירו מבחינה מדעית, אך יתכן שהתופעה קשורה בחומר נדיף כלשהו הנמצא בצמח ומרחיק את הינבוט. תוצאות הגידול המבוקר בחלקת המודל של עמק הירדן שהסתיים במרץ 2017 הפתיעו את ד"ר פורן הן בכמות והן באיכות, ובימים אלה שוקדת החוקרת על ריכוז הנתונים והצגתם בפרמטרים מדעיים מקובלים. במידה ומיזם הקינואה שמפתחת ד"ר נעמי פורן בסיוע לוגיסטי של 'צמח נסיונות', יהפוך מתצפית לגידול מסחרי, עשוי הדבר לסלול את הדרך ליישום של גידול שמוצאו בדרום אמריקה, לתנאים של עמק הירדן, אזור אקלימי שהוא מהקשים בעולם לגידולי חקלאות. אישוש לכך התקבל מאוסטרליה הרחוקה, שם מגדלים קינואה באזורי מדבר, ולמרות תנאים אלה, היקפי הייצור רק הולכים וגדלים, והיבשת היא הראשונה בעולם המתחילה לסגור את הפער בין הביקוש ליצור המקומי. "במהלך התצפית", אומרת ד"ר פורן, "למדתי שבנוסף ליתרונותיו הבריאותיים המובהקים, הקינואה איננו גידול מפונק כלל ועיקר וניתן לגדלו באדמות שוליים מלוחות ודלות במינרלים. מה שעושים באוסטרליה גם אנחנו יכולים לעשות. אז מי שעד עתה הטיל ספק, זה הזמן לצאת לדרך".

מי שעשויה להרים את הכפפה היא 'המכללה האקדמית כנרת' ששוקלת להעמיד לרשות החוקרים שירתמו לנושא את מעבדות המכללה ועזרה במסגרת תכנית חונכות לתלמידי תיכון לפיתוחים שונים הקשורים לגידול הקינואה בקנה מידה מסחרי. כבעלת החזון רואה ד"ר פורן את עיקר תפקידה בפיקוח וניווט של מיזם לגידול ופיתוח אספקטים שונים שבעבורו ידרשו תקציבים לצורך גידול מסחרי של זרעים, עלים ונבטים, וכן ניסויי שדה וחממה לפיתוח פרוטוקולים של בדיקות תזונתיות כמו טעם, מרקם וחיי מדף וכן להמשך טיפוח זנים (בעזרת נינוס). הזמן קצר והמלאכה מרובה.

מבט על אחד מזני הקינואה בצמח נסיונות
מבט על אחד מזני הקינואה בצמח נסיונות

"הקינואה נכנסה לי לחיים" מצהירה פורן בניסוח שאיננו מדעי בעליל. "משהו פנימי אמר לי ללכת לזרוע קינואה במקום הכי לא מתקבל על הדעת בעולם והתוצאות פשוט מדהימות. מכאן והלאה אני צריכה את עזרת החקלאים וגופי המחקר ואני מקווה שה'קול קורא' של מכללת כנרת לסופרפוד שיצא לפני מס׳ חודשים, יקצה עדיפות תקציבית למחקר ופיתוח בנושא. אחוז החלבון האיכותי הגבוה יכול להיות מקור מצוין לתחליף בשר צמחי וחומצות השומן הייחודיות לשמן קוסמטי אנטי-אייג׳ינג. יש לציין שבגלל הביקוש הרב, יותר ממאה מדינות בעולם כולל ארצות ערב כבר התחילו לגדל קינואה, אך על פי האינטואיציה הנשית שלי, התפתחות הגידול המאסיבית תמשך על פני עשר השנים הקרובות״, ולכן זה הזמן לעשות מעשה. מדובר בחלון זמן די קצר שבו אפשר לעשות רווחים כי הביקוש לתוצאי הצמח אדיר בעוד שעלות ההקמה היא מינימלית ובתוך 3 חודשים הצמח כבר מניב. אפילו אם יוחלט שהכדאיות המרבית היא בפיתוח תעשיות סביב תוצרי הקינואה, כגון תעשיית החלבון או השמן הצמחי, הניר וסיבים או תרופות, יהיה צורך באספקה קבועה של הזרעים.

רון יצחקי (קיבוץ כנרת) מנכ״ל 'צמח ניסיונות' אומר שמדובר בעבודה בהיקף מצומצם יחסית, שנעשתה במסגרת של משתלמים מחו"ל במכללת כנרת. לגידול יש פוטנציאל, אומר יצחקי, אך העבודה בחווה היא מאד ראשונית.

 

ד״ר פורן זמינה למתן הרצאות על קינואה: ליצירת קשר 058-7838432 או במייל nporan@aol.com

 

 

 

 

אודות admin

עשוי לעניין אותך

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל

ביטחון מזון לעם ישראל

זכורות לנו הכוונות להביא מים במכליות מטורקיה, ותארו לעצמכם שהיינו סומכים עליהם ולא על עצמנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>