עמוד הבית / חדשנות / להקפיא לאלתר את הפגיעה בשטחי החקלאות ולערוך וישיבה דחופה עם נציג תנועת המושבים

להקפיא לאלתר את הפגיעה בשטחי החקלאות ולערוך וישיבה דחופה עם נציג תנועת המושבים

 

זוהי דרישת תנועת המושבים, רגע לפני שהיא עותרת לבג"ץ בנושא חוק הותמ"ל. על פי נתוני תנועת המושבים לא פחות מ-60 מתחמים בגודל של כ-82 אלף דונם הוכרזו כמופקעים במסגרת הותמ"ל, מתוכם כ-47 אלף דונם הינה קרקע לשימוש חקלאי . IMG_20160908_184912מכתב לשר האוצר

 

עו"ד עמית יפרח

 

להקפיא לאלתר את הפגיעה בשטחי החקלאות ולערוך וישיבה דחופה עם נציג תנועת המושבים. זוהי דרישת תנועת המושבים, רגע לפני שהיא עותרת לבג"ץ בנושא חוק הותמ"ל.

דרישה שבאה בעקבות ההיקפים הבלתי מידתיים ובלתי מרוסנים של קרקע חקלאית המופקעת במרחב הכפרי בשנה האחרונה. איננו מקלים ראש בחשיבות המהלך של הגדלת ההיצע, אולם מכאן ועד ביצוע נרחב של הפקעה רבתי עד כדי פגיעה אנושה בשטחי חקלאות ובחקלאים ארוכה הדרך, פגיעה זו עלולה להיות בלתי הפיכה בכל הקשור לביטחון המזון לאזרחי ישראל ובריאות הירוקות שעוד נותרו בארצנו.

בנוסף מכתבנו מצביע על הפגמים החמורים שנפלו בהחלטות ההכרזה של הממשלה (ועדת השרים לעניין תכנון, בנייה מקרקעין ודיור "קבינט הדיור"), כמו גם על הפגמים שנפלו בחוק הוותמ"ל עצמו. פגמים שיש בהם, על פי ההלכות המשפטיות של בית העליון, כדי להביא לפסילת ההחלטות וכן לפסילתו של החוק, על כל הכרוך והמשתמע מכך, הפגיעה היא בין היתר בכך שוועדות השרים התעלמו מהשיקולים בדבר היקף הפגיעות בחקלאים הכרוכות בהכרזות.

לפיכך דרישתנו במכתב הינה הקפאה לאלתר של הפגיעה בשטחי החקלאות וישיבה דחופה עם נציגנו לדיון מסודר בעניין.

להלן עיקרי פנייתנו:

1. כידוע, מאז נחקק החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014) (להלן: חוק הוותמ"ל), הממשלה עושה שימוש נרחב בסמכויות שהוענקו לה מכוח החוק. נכון למועד זה, לפי מיטב בדיקתנו הוכרזו לא פחות מ-60 מתחמים בגודל של כ-82 אלף דונם (כולל ההכרזה האחרונה מיום 5.6.2017), כאשר מתוכם כ-47 אלף דונם הינם קרקע לשימוש חקלאי.

2. מהטעמים המפורטים במכתבנו, נבקשך להורות בשלב זה על הקפאת כל הליכי התכנון של המתחמים שיש בהם קרקעות לשימוש חקלאי, להימנע מלהכריז על מתחמים נוספים שיש בהם קרקע לשימוש חקלאי, וכל זאת עד לקיום דיון מסודר בעניין בנוכחות כל הגורמים הרלבנטיים לרבות נציגי תנועת המושבים. אם לא תעשה כן, המהלך עלול לגרום לבכייה לדורות!

3. אמנם אין להקל ראש בחשיבותו של המהלך האמור כחלק מהמאמצים הכנים להתמודדות עם משבר הדיור, עניין שאתה המוביל העיקרי בטיפול בו. אולם, מכאן ועד ביצוע נרחב של הפקעה רבתי (המינוח "הפקעה" נבחר לא בכדי) עד כדי ריסוק החקלאות והחקלאים במדינת ישראל הדרך רחוקה. רחוקה מאד.

4. במסמך שלהלן נבקש להצביע כאמור על הפגמים החמורים שנפלו בהחלטות ההכרזה של הממשלה (ועדת השרים לעניין תכנון, בנייה מקרקעין ודיור "קבינט הדיור", להלן: וועדת השרים), כמו גם על הפגמים שנפלו בחוק הוותמ"ל עצמו. פגמים שיש בהם, על פי ההלכות המשפטיות של בית העליון, כדי להביא לפסילת ההחלטות וכן לפסילתו של החוק, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

5. התעלמות משיקולים רלבנטיים – נציין בתמצית כי הפגיעה היא בין היתר בכך שוועדות השרים (שקיבלו את החלטות ההכרזה) התעלמו מהשיקולים בדבר היקף הפגיעות בחקלאים הכרוכות בהכרזות, ועובדות בעניין זה כלל לא הוצגו בפנייך ובפני יתר השרים.

6. כך, בישיבות בהן התקבלו החלטות ההכרזה, לא הוצגו נתונים עובדתיים בדבר כמות החוכרים שייפגעו, האלטרנטיבות התעסוקתיות העומדות בפניהם, היקף הפיצויים שתצטרך המדינה לשלם ועוד כיו"ב.

7. חמור מכך, ועדות השרים בהן נדונו החלטות ההכרזה כלל לא יכלו לשקול את סוגיית ההפקעה המקופלת בהחלטות אלו, הואיל ובמקרים רבים השרים כלל לא ידעו ולא יכלו לדעת מה גודל הקרקע החקלאית בתוך המתחם המוכרז המוצע להם, אם בכלל.

8. רוצה לומר, החלטות ההכרזה גרמו להפקעה דה-פקטו של עשרות אלפי דונמים קרקע חקלאית – כאשר ועדות השרים כלל לא ידעו על כך או למצער לא שקלו את השיקולים האלמנטריים הכרוכים בקבלת החלטות שכאלו.

9. ללא ספק, מדובר בפגמים חמורים שיש בהם כדי לפסול ולאיין את החלטות ההכרזה וכפי שכבר פסק בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. כך למשל נפסק, כי בעת הפעלת הסמכות על הרשות להביא בחשבון את מלוא השיקולים הרלבנטיים לעניין, ואותם בלבד, בלא התחשבות בשיקולים זרים; שנית, עליה לאזן באופן ראוי בין השיקולים הרלבנטיים, כדי לעמוד בדרישת הסבירות[1].

10. שלילת זכות הטיעון וחובת השימוע – פגם נוסף, חמור לא פחות נטוע בעובדה שההחלטות התקבלו תוך שלילת זכות הטיעון וחובת השימוע של אותם חקלאים שנפגעו מההכרזות, והדבר מהווה פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי שנקבע כי הם חוקתיים.

11. בנדון דנן, למגינת לב, בטרם קבלת החלטות ההכרזהלא התקיים שימוע כל שהוא, החקלאים לא יכלו להציג את טענותיהם בעניין ההפקעה, ובמקרים רבים הם אף נאלצו לגלות על קבלת ההחלטות בדיעבד, לאחר מעשה.

12. נעלה מכל ספק אפוא כי גם כאן מדובר בפגם חמור היורד לשורש העניין ומהווה סיבה מספקת להביא לפסילת החלטות ההכרזה. ובפרט לנוכח חובתה של הרשות לקיים שימוע שכזה "בלב פתוח ובנפש חפצה[2]".

13. פגמים נוספים, חמורים לא פחות, נפלו לטעמנו בחוק הוותמ"ל בין היתר בכך שהוא לא מייצר את ההבחנה הנדרשת בין קרקע פנויה שההכרזה עליה כמתחם מועדף לדיור אינה פוגעת בזכויות, לבין קרקע חקלאית חכורה שההכרזה אליה גורמת לפגיעה קשה בחקלאים.

14. חוסר מידתיות – כך, החוק מהווה סטייה חריפה ממדיניות התכנון של מדינת ישראל שקבעה כי אין לשנות ייעוד לקרקע חקלאית וכי יועדף שינוי ייעוד של קרקע שאינה זמינה לחקלאות על פני שינוי ייעוד של קרקע בעלת פוטנציאל לעיבוד. שינוי ייעוד של קרקע מעובדת בפועל יהיה הכי פחות רצוי.

15. החוק מתעלם מפתרונות אפשריים אחרים כגון מיצוי הקרקע במסגרת תכניות להתחדשות עירונית ופתרונות חלופיים אחרים שניתן לעשות בהם מבלי לגרום לפגיעה חמורה ולא מידתית בחקלאים.

16. בנסיבות דנן החוק מעניק סמכות גורפת ולא מידתית להכריז על כל קרקע, כולל קרקע חקלאית וכולל קרקע פרטית, כמתחם מועדף לדיור ובכך הוא פוגע באופן בלתי מידתי בחקלאים וגורמים נוספים, לעיתים קרובות ללא הצדקה ובמידה שעולה על הנדרש.

17. הסמכה כללית ללא קביעת פרמטרים מנחים – כאמור חוק הוותמ"ל מקנה סמכות כמעט בלתי מוגבלת להכריז על כל קרקע במדינת ישראל כמתחם מועדף לדיור. אלא שבניגוד לנדרש, החוק אינו קובע פרמטרים – הנחיות מנהליות – באשר להכרזה שכזו. כך למשל, החוק אינו מבחין ואינו מעניק דירוג לקרקע חקלאית אל מול קרקע פנויה, וכן ברמה התכנונית אין הנחיות מנחות בשאלה איזו קרקע תוכרז, מי הגורם המחליט וכיו"ב.

18. הצעת החוק – שמירה על קרקעות חקלאיות –בטרם סיום מושב הקיץ הנוכחי הוגשה הצעת פרטית  על ידי ח"כ איתן ברושי – הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור –  שמירה על קרקעות חקלאיות, התשע"ז-2017 (להלן: הצעת החוק).

19. הצעת החוק קובעת כי לא תוכרז קרקע חקלאית כמתחם מועדף לדיור, אלא לאחר מיצוי מלאי הקרקעות שאינן חקלאיות. כמו כן הצעת החוק מעגנת את חובת השימוע למחזיקי הקרקע וכן קובעת חובת היוועצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית.

20. לטעמנו מדובר בתיקונים הכרחיים שבלעדיהם חוק הוותמ"ל אינו חוקתי וניתן יהיה לפסול אותו במסגרת עתירה לבג"צ.

21. לנוכח האמור והמפורט לעיל, נבקשך כאמור בדחיפות להורות בשלב זה על הקפאת כל הליכי התכנון של המתחמים שיש בהם קרקעות לשימוש חקלאי, להימנע מלהכריז על מתחמים נוספים שיש בהם קרקע לשימוש חקלאי, וכל זאת עד לקיום דיון מסודר בעניין בנוכחות כל הגורמים הרלבנטיים לרבות נציגי תנועת המושבים.

 

2 ובג"צ 288/00 אדם, טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 673

 

* הכותב הינו היועה"מ ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים

אודות admin

עשוי לעניין אותך

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל

ביטחון מזון לעם ישראל

זכורות לנו הכוונות להביא מים במכליות מטורקיה, ותארו לעצמכם שהיינו סומכים עליהם ולא על עצמנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>