עמוד הבית / חדשנות / גידול קנאביס רפואי בשטח המושב: נושא לבוררות או לבית המשפט?

גידול קנאביס רפואי בשטח המושב: נושא לבוררות או לבית המשפט?

קנביס רפואי. מה קורה כשהמושב לא מאשר?
קנביס רפואי. מה קורה כשהמושב לא מאשר?

סוגיה שעולה, כתוצאה ממאות הבקשות שמבקשים החקלאים באזורים השונים, הינה אישור האגודה החקלאית לקיים גידול קנאביס רפואי במשבצת המושב ומה קורה במידה והינה מסרבת

 

עו"ד עמית יפרח*

 

בשנה האחרונה החל משרד החקלאות יחד עם היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) לאפשר גידול קנאביס רפואי לכל החקלאים המעוניינים לבצע זאת בנחלתם ושעומדים בדרישות המשרדים הממשלתיים. לצורך כך הוציא היק"ר "מפת דרכים" שקובעת עבור החקלאי את הכללים והתנאים להגשת הבקשה, המקנה בסופה את אותו קוד מגדל, המאשר לחקלאי להתחיל בגידול קנאביס רפואי.

בהיבט של הקמת חוה לגידול קנאביס רפואי דורשת מפת הדרכים, כי החקלאי יוכיח זיקה לקרקע החקלאית בה יקים את חוות הגידול, כאשר במקרה של בעלי הנחלות מדובר באישור זכויות מהמינהל או בנסח טאבו, תלוי באיזו נחלה מדובר (בר רשות או עם רישום בטאבו). עוד מצריך הגידול הבאת אישורים, במידה וישנו שותף חיצוני לגידול מאת הרשות המוסמכת האמונה על חוק ההתיישבות וכן את אישור ועד האגודה החקלאית והועד המקומי של המושב, שבו הם מאשרים לחבר המושב לבצע את גידול הקנאביס בתחומי משבצת האגודה.

גידול הקנאביס עורר עניין גדול מאוד אצל חקלאי ישראל ובכנסים הרבים שנערכו על ידי משרד החקלאות, בהם גם עבדכם הנאמן היה שותף, השתתפו אלפי חקלאים שהתעניינו לגבי יכולתם להיכנס לענף והאם וכיצד ניתן לעשות זאת. כמובן שהכדאיות הכלכלית של הגידול כנראה תהיה תלויה ביכולתו של משרד החקלאות להכיר בענף כענף חקלאי ולאפשר ייצוא למדינות איתן יהיו הסכמים בעניין זה.

סוגיה שעולה, כתוצאה ממאות הבקשות שמבקשים החקלאים באזורים השונים, הינה אישור האגודה החקלאית לקיים את הגידול במשבצת המושב ומה קורה במידה והינה מסרבת.

במקרה שלפנינו הבאתי החלטה בעניין הסמכות העניינית של ביהמ"ש המחוזי, לדון בתביעה שהגישו בן ואמו כנגד מושב, לעניין גידול קנאביס בחלקות שברשותם בשטח המושב.

התובעים הם בן ואמו, חברי מושב בשרון, שהגישו לביהמ"ש המחוזי תביעה כנגד המושב, במסגרתה הם קובלים על החלטת האספה הכללית של המושב, שלא לאפשר להם לגדל קנאביס לצרכים רפואיים בחלקות החקלאיות שהוקצו להם על ידי המושב. לטענתם, ההחלטה פוגעת בחופש העיסוק שלהם וכן בזכויות היסוד שלהם מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לטענת הבן ואמו, בגין העניינים החוקתיים אשר עומדים בבסיס התביעה ואשר יש בהם עניין ציבורי והשפעה רחבה על כלל המושבים והקיבוצים, על התביעה להתברר דווקא בביהמ"ש, זאת למרות שקיים סעיף יישוב סכסוכים בתקנון המושב, המפנה בכל מצב של סכסוך להליך בוררות.

מנגד, טוען המושב, כי הוראות תקנון המושב ופקודת האגודות השיתופיות קובעות, כי הסמכות לדון בסכסוכים הנוגעים לעסקי המושב, הינה במסגרת הליך בוררות. לטענתו, אין מדובר בעניינים חוקתיים, כי אם בסכסוך רגיל הנוגע להחלטת המושב, הנוגעת לאופן השימוש בקרקע החקלאית שהקצתה לחברי המושב, ועל כן מבקש המושב לעכב את הליכי התביעה ולהעבירה לדיון במסגרת הליך בוררות.

ביהמ"ש שמע את טענות הצדדים, ופסק כי אכן יש להעביר את הדיון להליך בוררות, זאת מכיוון ואין מדובר בסכסוך חוקתי, אלא בסכסוך כלכלי הנוגע לעניין החלטת האסיפה הכללית של המושב בנוגע לסוג הגידולים אותם מותר לגדל בשטח המושב.

ביהמ"ש קבע, כי הסכסוך נכלל במסגרת הגדרת "עסקי האגודה", המופיעה בפקודת האגודות השיתופיות, אליה מפנה תקנון המושב, ולכן הוא צריך להתברר המסגרת הליך בוררות. בעניין זה ציין ביהמ"ש, כי מדובר בנושא בעל השלכות חברתיות אשר יש בו אספקטים הנוגעים לאיכות החיים ורמת הביטחון של חברי האגודה.

 

* הכותב הינו היועמ״ש ויו״ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים

 

אודות admin

עשוי לעניין אותך

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל

ביטחון מזון לעם ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>