עמוד הבית / פני ההתיישבות / אנשי הכפר / עתיד הרפת במגזר המשפחתי

עתיד הרפת במגזר המשפחתי

אברי אלוני
אברי אלוני

זווית אישית

אברי אלוני – גבעת יואב

refetalony@gmail.com

 

אברי אלוני הוא דור המשך, צעיר ונמרץ, שמוותר על קריירה בתחום מתגמל ורוצה מאוד להישאר ולהתפתח ברפת. אברי מביא את הנקודות העיקריות שיש לטפל בהן, כדי לשמור על ענף הרפת, גם בעתיד ובעיקר בפריפריה הרחוקה – מעניין מאוד..
גודל שטח הרפת ומיקומו

נושא הוצאת הרפתות מהמושב והקמת מתחמי רפת הוא נושא שדובר עליו רבות בשנים האחרונות. ישנם כאלו הרואים בכך יתרון כלכלי, אך ביישובים מסוימים, מדובר בהכרח שנובע מצפיפות ומשטחים משקיים קטנים – דוגמה מובהקת למצב זה היא במושב גבעת יואב שבדרום הגולן.

גודל המשקים במושב הוא כ-4-3 דונם. במושב יש 10 רפתות וב-8 מתוכן, יש היום בנים או בנות שעובדים ומנהלים לצד ההורים. ברוב הרפתות משתמשים באפ"ש לייבוש, או מגדלים את העגלות לתחלופה ברפתות אחרות שנסגרו – מצב מסובך, יקר, לא יעיל ונטול אופק ותקווה לדור ההמשך.

יוזמה פרטית של מספר רפתנים, שהחלה לפני חמש שנים, להוצאת הרפתות מהמושב, נתקלה בקשיים רבים. אני הייתי ועדיין אחד מהמובילים של יוזמה זו. במהלך השנים נפגשנו עם גופים הרלוונטיים לנושא, ביניהם משרדי החקלאות והסביבה, מאר"ג ועוד. מצאנו שכל הגופים תומכים ומפרגנים לרעיון ואפילו מתייחסים ליוזמה זו ככיוון נכון, ברוח הדברים שנשמעים לקראת 2019. אציין שבגבעת יואב הדבר נעשה מתוך הכרח להמשכיות, שכן אחרת, רפתות נוספות ייסגרו ולאחריו הבנים שיעזבו.

 

שטח חליפי לרפת מחוץ למושב

למרות הרצון הטוב של כלל הגורמים בענף, מצאנו שקשה עד כמעט בלתי אפשרי לעבור את המשוכה הראשונה – איתור שטח משקי מחוץ למושב. כמעט בכל שטח שאותו הצענו, נתקלנו בהתנגדויות מנומקות, כגון קרוב מדי ליישוב/משקי עופות/כביש שאמור להיסלל, נצפות מהכביש ועוד סיבות כאלו ואחרות. נראה כאילו הבירוקרטיה מכתיבה את הכללים ולאו דווקא ההכרח הקיומי, האופק והחזון – בהחלט מצב מתסכל.

אבא אלוני מעביר פיקוד ומתגייס לקדם את הרפת עם אברי
אבא אלוני מעביר פיקוד ומתגייס לקדם את הרפת עם אברי

רמת הגולן היא אחת מהמועצות הכי פחות צפופות בארץ, רק 12 תושבים/קמ"ר  (לעומת עמק חפר למשל ששם 303 תושבים/קמ"ר!) כך שציפינו שנאתר שטח של כמה עשרות דונם בקלות יחסית. אם בגולן כל כך קשה, אז מה יהיה על שאר היישובים במועצות האחרות שירצו להקים כאלו מתחמים? זו נקודה למחשבה למנהיגי הענף, עוד לפני שמגייסים כספים לפרויקטים כאלו, כדאי לעשות מיפוי של צורכי היישובים ויחד עם המועצה האזורית לאתר שטחים פנויים שעליו תעשה התב"ע.

גם פה נשאלת השאלה איך רותמים מועצות אזוריות למיזם כזה והאם אפשר 'לחייב' מועצה אזורית לשתף פעולה? בהחלט נקודה מטרידה שצריך לתת עליה את הדעת, טרם מגבשים תוכנית בקנה מידה ארצי.

אני קורא למקבלי ההחלטות להפנים שענף הרפת ובכלל חקלאות משקית, מהווה עוגן כלכלי אדיר לאזור (בכ"ז רווח של עשרות אלפי ₪ לדונם לשנה) ועל כן, תקודם העדיפות לשטחים אלו יחד עם קידום תיירות, תעשייה או חקלאות מודרנית.

 

חלוקת מכסה על פי אחוזים

גודל המכסה נהיה פרמטר בחלוקת מכסות בגידול טבעי. למעשה, רפתנים שהשקיעו וקנו מכסות, מקופחים היום בהעדפה מתקנת לחלוקת מכסות ומענקים. יגיד כל רפתן בישראל שאל לנו לאבד אף רפת, קטנה או לא ריווחית, מעין שותפות גורל, אבל, כאשר נוצר מצב שבו רפתן שלא רכש מכסה, השקיע במבנים או רק נכנס לשותפות עם עוד יצרן 'קטן', מקבל מכסה על חשבון הגדול, אזי נוצר עיוות של מנגנון מחיר המטרה. השיקולים לרכוש מכסה שאמורים להיות כלכליים ומקצועיים נהיו מבוססים על ניחושים ואינטואיציות, לקנות או לקבל בחינם? היום, לפני כל הליך ניוד עולות אותן השאלות. אני שומע בשיח עם רפתנים נוספים את ההתלבטויות, התסכול והכעס ועל כן, תוחזר חלוקת המכסה לפי אחוזים לכל יצרן ולכל גודל, כמו שהיה, וכמו שאמור להיות לטובת המשך תכנון נכון וצודק.

מגבלה חמורה של שטח להתפתחות
מגבלה חמורה של שטח להתפתחות

לחזור להדרכה מקצועית ציבורית

מדריכי שה"מ, מאל"ה, הווטרינרים של החקלאית, יועץ פוריות של שיאון ויועצים של מרמ"ז ושל חברות מכוני חליבה, יודעים לתת ייעוץ מקצועי, אמין המבוסס על ניסיון של שנים. יש גם כמה יועצים ונותני שירות פרטיים מוערכים מאוד, שנמצאים כבר שנים בענף. מאז החל מתווה לוקר נכנסו לענף יועצים וחברות פרטיות אשר תופסים נפח גדול יותר ויותר בשירותי ההדרכה והייעוץ. גם המ"ב ומועצת החלב בוחרים להשתמש בפרטיים, על מנת להוציא לפועל פרויקטים חיוניים. נראה שעתיד הענף מתחיל כבר בהפרטה של שירותי ההדרכה וחבל, זה עולה לכולנו כסף ויעידו רפתנים רבים שהמקצועיות של השירותים הקיימים עדיין ללא רבב. איך מחזירים את הרפתנים ליועצים המקצועיים והחינמיים.

שומרים על התכנון

שני יתרונות יש בענף שלנו על פני מקצועות אחרים, תנאי שירות מועדפים וביטחון תעסוקתי, כל זמן שיש תכנון. סביב הרפת יש ענפים תומכים אחרים, כמו שירות פינוי זבל, מכירות בשר, עובדים זרים ותביעות משפטיות, ביטוחים, ביוקרטיה ועוד.

האמת, שרוב הכאב ראש שלי ושל רובנו נובע קודם כל מאותם גורמים, איך נפטרים מהזבל? איך מורידים את הקנסות של תאגידי המים? האם הסוחר ישלם? לאיזה עו"ד לפנות כשנקבל את התביעה? ומי פה הצליח לעבור את דרישות כיבוי אש??? אלו שאלות שמטרידות אותנו ביומיום, למרות שזה לא עיקר עיסוקנו.

מערכות סולריות שמסייעות מאוד להישרדות הרפתנים
מערכות סולריות שמסייעות מאוד להישרדות הרפתנים

אנחנו יכולים רק לנחש איך יראה סדר היום שלנו אם, חלילה, ייגמר התכנון -המחלבות יהפכו לבריון והרפתן, גם היעיל ביותר וגם הגדול מכולם, ייהפך ברגע אחד לחלש ולפגיע.
שותפויות ותכלית ראויה

נראה שזה נושא שעולה שוב ושוב, והדיעות מתחלקות לשניים – אלו שמתכננים שותפויות ואלו שלא. יגידו האחרונים ששותפויות אינן אלא פגיעה בתכנון ואלו יגידו ששותפויות עוזרות לבעלי המשקים המתבגרים, להמשיך ולקיים את המשק. שני צדדים יש למשוואה, ככל שעוד רפתות ייסגרו ומספרנו יפחת כך ייקטן כוחנו. לעומת זאת, אם מספר השותפויות יגדל, תקטן יעילותם היחסית של הקטנים.

לדעתי, הפתרון לבעיה היא הוספת עוד ועוד יצרנים חדשים, מאות מושבניקים הגישו בקשה לקבלת מכסה בהגרלה, כלומר אנחנו יכולים להוסיף למשפחתנו עוד רפתנים רבים חדשים, שיזכירו למשרד החקלאות את עקרון "התכלית הראויה" – פיזור המכסות בפריפריה, חיזוק היישובים החדשים ועוד סיבות פוליטיות, למה כן כדאי וטוב לכולנו התכנון. חלוקת מכסות מגידול טבעי זה טוב ונחמד, אבל חלוקת המכסות ליצרנים חדשים הכרחית לשימור כולנו.

 

 

 

 

אודות admin

עשוי לעניין אותך

עמי ארנין

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016 ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>