עמוד הבית / כללי / המושב הראשון בגולן חוגג חמישים

המושב הראשון בגולן חוגג חמישים

שלושה צנחנים ושתי בנות החליטו להקים את המושב וקראו לו גבעת יואב, במטרה להנציח באמצעות המושב להנציח את שמו של מפקדם הנערץ, יואב שחם ז"ל * עד שיוקם יישוב הקבע, התארגנו החבר'ה ב"מושבוץ" * ואם אתם מגיעים לגבעת יואב, אתם חייבים לבקר אצל אטל ורמי, במפעל השופרות, בתצפית אופיר, בלימונטו ואחרים * כשהסיפור המקומי נפגש עם תיירות כפרית

עמוס דה-וינטר

הם היו שלושה צנחנים בני עשרים. או-טו-טו משתחררים מהשירות הצבאי. שלושתם שירתו בגדוד 202. שלושתם עברו בשנת 1966 את מבצע סמוע, בו איבדו את מפקדם הנערץ, סא"ל יואב שחם, שנהרג בקרב. שלושתם עברו את מלחמת ששת הימים. שלושתם לקחו חלק בכיבוש הגולן.

אטל ורמי גור
אטל ורמי גור
ומיד עם תום המלחמה החליטו לממש משימה נוספת: להקים מושב בגולן.
הם הרי בוגרי בתי ספר חקלאיים. הם התחנכו על ערך עבודת האדמה, על ערך ההתיישבות, ואך טבעי הוא שזו תהיה בחירתם. יוזם ההקמה, בני זוהר, מספר בגוף ראשון: "לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרמה עמדתי למעלה על המצוק ופני לכיוון הארץ. כל מה שחוויתי ושמעתי על הגולן לפני המלחמה עלה במחשבתי. אז קלטתי בעוצמה את משמעות הישיבה של הסורים למעלה ועלתה אצלי ההבנה כי את הגולן חייבים ליישב. להפוך את שדות המוקשים לשדות ירוקים של גידולי שדה ומטעים. חזרתי לגדוד והתחלתי לדבר עם חברים. כששאלתי אותם: 'אתם רוצים להקים מושב בגולן?' ענו לי ללא היסוס 'ברור!'."
אדמת הגולן הייתה כולה אדמת בזלת, זרועת סלעים שחורים ושדות מוקשים. חיילים סוריים עדיין הסתובבו באזור, הטמינו מוקשים וירו ממארבים. אל השלושה הצטרפו עוד שתי בנות חיילות ועם התפשטות הידיעה על ההתיישבות החדשה, הצטרפו אליהם עוד ועוד חברים. מיקום יישוב הקבע באזור הגבעה עליו היה הכפר הסורי סקופיה, נקבע על ידי תנועת המושבים, שהסתייעה במושבניקים לעתיד. עד שיוקם יישוב הקבע, התארגנו החבר'ה ב"מושבוץ" – שמשמעותו: בשלב הראשון חיים כקיבוץ, במטרה להקים בהמשך משקים חקלאיים המבוססים על המשק המשפחתי, כלומר – מושב עובדים.
חדר האוכל במושבוץ
חדר האוכל במושבוץ
בני זוהר, אחד מהמייסדים, מוסיף עוד פרט חשוב: "היה לנו רצון נוסף – להנציח באמצעות המושב שננציח את מפקדנו הנערץ, המג"ד שלנו, יואב שחם, בן המושבה מזכרת בתיה. לכן גם התעקשנו ששם הישוב יהיה גבעת יואב."
כך נקבע למושב החדש גם המיקום וגם השם.
החבר'ה, ביחד עם עוד שתי בחורות-מייסדות, עלו לגולן בפברואר 1968, שיא החורף, שיא הקור. לא קלה הייתה הדרך להקמת מושב. צריך לקלוט חברים ולגבש חבורה שמחויבת לרעיון ולמעשה, לבסס את המושב מבחינה חקלאית, להקים משפחות וללדת ילדים ללא רופא ומרפאה, ללא אספקה יומיומית קבועה של אוכל, חלב טרי, ירקות…
הכל היה ראשוני. הכל הוקם מההתחלה. לאט, לאט דרכים נסללו וכל השירותים הוקמו בעזרת הגופים המיישבים, תנועת המושבים, החטיבה להתיישבות וגם צה"ל – שאהדו מאוד את המעשה. באופן מהיר מאוד, צמח היישוב, הצטרפו אליו עוד ועוד חברים והתפתחו בו ענפי חקלאות מגוונים.
היום, יובל אחרי, גבעת יואב הינו מושב גדול שממשיך להתפתח, לצעוד קדימה, לאחר קליטתן של משפחות צעירות שמגיעות למושב מכל רחבי הארץ ונקלטות היטב בהרחבות הקהילתיות. גם בנים רבים חוזרים למושב עם המשפחות שהקימו. על מנת להיענות לצרכים המשתנים, הוקמה הנהלה קהילתית שמנוהלת ברובה על ידי הצעירים שזה מקרוב הגיעו ומתקיימת מערכת התנדבות ענפה, שבאמצעותה מתנהלים חיי הקהילה.
כולם יחד ממשיכים לקיים את רוח המושב, עם עדכוני חדשנות מתבקשים, וכאמור, השנה חוגג המושב חמישים שנה להקמתו.

"אצל אטל בחצר"
על כל אלו ועוד מספרים אטל ורמי גור, שהגיעו לגבעת יואב "רק" לפני שלושים ושבע שנים. עד היום הם נחשבים אצל הוותיקים כ"חדשים". בשנתיים האחרונות אטל אספה חומרים ארכיוניים הקשורים בהקמת המושב, במטרה לקבץ חומר היסטורי על הסיפור המקומי של גבעת יואב. תוך כדי כתיבת סיפורם של המייסדים, התרשמה עמוקות מהסיפור האופטימי של הצעירים של אז, שחלמו והגשימו, והיום בניהם ונכדיהם ממשיכים לממש את חזונם.
אטל ורמי החליטו שאת הסיפור הזה חשוב להפיץ ולספר, במיוחד לרגל חגיגות שנת החמישים להקמת המושב. חשוב להזמין מבקרים מרחבי הארץ ולרגש גם אותם. כך עלה רעיון המיזם התיירותי "אצל אטל בחצר".
ואכן, בשנה האחרונה מגיעות לחצר ביתם המטופח קבוצות מטיילים מכל רחבי הארץ. מגיעים אנשים, שנכנסים לחצר ומיד אומרים: "אתם חיים בגן עדן…" אטל מסכימה איתם מיד… יש המעירים על הריחות העזים המגיעים מהרפת ומהמפטמה הסמוכים לחצר. אטל מצליחה לשכנע אותם כי זה היופי בריח הכפר, ריח הזבל ניחוח חציר, ששירים רבים היללו אותו אך כבר מזמן נשכח מתודעת הישראלים. והנה אצלנו בחצר יש לניחוח נוכחות של כבוד…
האנשים מתרווחים מתחת לעצי האגוז הגבוהים, שותים משקה קר או חם, מתכבדים בעוגה ביתית טעימה וטועמים מפרי הפיטיה העדין והמיוחד. בהמשך הם מקשיבים לשני סיפורים מרתקים:

במפעל הייצור של "קול שופר" (צילום: קול שופר)
במפעל הייצור של "קול שופר" (צילום: קול שופר)
זה סיפור על הקמת המושב ועל גלגולי התפתחותו במשך חמישים השנים, סיפור אותו מספרת אטל בהתלהבות ובהתרגשות. היא מתארת בפני האורחים מי היו אותם צנחנים? מדוע בחרו במסלול התיישבות בארץ לא זרועה במקום במסלול נתב"ג? מי התקבל לחברות במושב ועל פי אילו קריטריונים? כיצד ניהלו את חיי היומיום שלהם במקום קר ומנוכר והפכו אותו לבית? והיו חתונות ומיד גם לידות – איך גידלו את הילדים הרחק מסבא וסבתא תומכים? ומה קרה כאן בזמן מלחמת יום הכיפורים? וכיצד התפתח המשק החקלאי של הישוב הצעיר? ואיך התמודדנו עם משברים? ומסיימת בחשוב מכל: מי אנחנו היום לאור כל השינויים המתרחשים במדינה ובמשק החקלאי?
ורמי החקלאי מספר על גידול פרי הדרקון (פיטיה), שהחל לגדל במשקו לפני חמש עשרה השנים. מהו סיפורו של אותו קקטוס שנושא את הפרי המרשים והמסקרן הזה? כיצד הגיע לארץ מארצות רחוקות? מה מיוחד בו? מה היו השיקולים לפתח את הגידול הזה דווקא במשק בגולן? מהם הקשיים בגידולו באזור וכיצד מתמודדים איתם? ושאלת השאלות, עליה יש לרמי תשובה מחויכת: כיצד גידול פרי הדרקון תורם לזוגיות מוצלחת בגיל השלישי? (רמז: יש בו הפרייה, יש בו לילה, ופעם אפילו משטרה הייתה מעורבת…)

מיהם רמי ואטל גור?
רמי מוסמך הפקולטה לחקלאות, ואטל מוסמכת לימודי היסטוריה מאוניברסיטאות תל-אביב וחיפה. בשנת 1981, לאחר שסיימו את לימודיהם, התיישבו בגבעת יואב ובתוך שבע שנים נולדו ארבעת ילדיהם, במקביל להקמת משק חקלאי מגוון. היום כולל המשק חוות לולים, פרדס תפוז סיני ופיטיה מזנים שונים. ויש גם בן ממשיך המתעתד להגיע ולהמשיך לפתח את המשק.
אטל, גמלאית משרד החינוך, עוסקת בכתיבת סיפור חייהם של אנשים שמבקשים לספר ולתעד את סיפורם. "החיים במילים". במקביל עוסקת בתיעוד סיפורו של מושב גבעת יואב, מראיינת חברים וותיקים ומקדמת את הקמתו של מרכז תיעוד ומורשת בישוב.

הפריית פיטאיות בלילה - עם מכחולים
הפריית פיטאיות בלילה – עם מכחולים
הסיפור אותו מספרת אטל לאורחים שייך לז'אנר "סיפור מקומי", המתבסס על סיפורים אישיים וראיונות עומק עם האנשים החיים במקום, בנוסף לשימוש במקורות היסטוריים הנמצאים בארכיון העשיר של המושב. אטל מדייקת בתיאוריה ומדגישה את הפן האנושי של האירועים. בחקירתה אינה מתעניינת בסיפורי "אנו באנו…", המתמקדים בקולקטיב, דרך ראיית המוסדות המיישבים, אלא בסיפורי האנשים עצמם מזווית אישית, אנושית ועמוקה, שמעלה שאלות מהותיות. עשייתה מאפיינת את הנטייה העכשווית בכתיבה ההיסטורית להתמקד בסיפורי מקום ובמחקר חיי היומיום.
הגישה הזו אינה עוסקת בנוסטלגיה, אלא בהסתכלות פנימית עמוקה אל תוך עשייתה של הקהילה, על מנת ללמוד על הנושאים שהעסיקו את חבריה. שאלות כמו – מה הביא כל אחד מהחברים להתיישב בגולן? כיצד התמודדו צעירים וצעירות רחוקים ממשפחותיהם עם המשימות היומיומיות, המשקיות והמשפחתיות וכיצד בנו את חייהם? מה היו שיקוליהם בנושאים שונים הקשורים להקמת המשק המשפחתי? מה היה מקומן של הנשים בבניית המשק והמשפחה? מתי התרחשו מצבי המשבר אליהם נקלעה הקהילה ומה הייתה השפעתם על המרקם החברתי ועל הפרט? מה עשו כדי להיחלץ מהם? כיצד כל אלו משפיעים ובאים לידי ביטוי בחיים בישוב בעת הזו? יש בסיפורים האישיים הסתכלות מפוקחת ואוהבת על העבר, עם כל ההצלחות והכישלונות.
במרכז המבקרים "לימונטו" (צילום: לימונטו)
במרכז המבקרים "לימונטו" (צילום: לימונטו)
רמי הקים במשך השנים משק חקלאי מגוון, שהתבסס על יוזמה וחדשנות ועל ענפים ייחודיים. רמי הוא יזם בדמו. מאז הגיעו לגבעת יואב גידל במשקו ענפים שלא היו קיימים באזור קודם לכן: בצלי שושן הפסחא, שטופחו במכון וולקני ובמשך תקופה ארוכה חקלאים בישובי הסביבה גידלו את הבצלים ליצוא. במקביל, באותה תקופה, יזם הקמת חוות רבייה טיפוחית של עופות (השבחה גנטית של זני עופות), שפרנסה מספר משפחות בגבעת יואב. ובאותה תקופה ממש קבל המלצה חמה לגדל תפוז סיני, המלצה שהתבררה כנכונה מאוד, ונטע פרדס. התברר כי באזור הגולן מתקיימים תנאים שיוצרים הבשלה מוקדמת של הפרי, דבר שנותן לו יתרון בשיווק לחו"ל. רמי פיתח גם את ענף רביית המולרדים (סוג של ברווז), אותם גידל על בריכות הדגים בחמת גדר.
לפני חמש עשרה שנים הקים בגבעת יואב את ענף פירות הקקטוס המיוחדים – פרי הדרקון (פיטיה) וקובו. לפירות אלו ביקוש רב בשל טעמם העדין, שטופח על-ידי פרופ' יוסי מזרחי וצוותו באוניברסיטת בן גוריון.

גבעת יואב כישוב תיירותי
הרעיון להקים את המיזם התיירותי "אצל אטל בחצר" הבשיל באופן הדרגתי. כשאטל גור החלה לפעול להקמת מרכז תיעוד ומורשת במבנה המחלבה הישן של הישוב, מבנה יפה וגדול שעומד ריק מספר שנים, הבינה כי סיפור ההתיישבות בדרום רמת הגולן מעולם לא סופר וגם אין מקום פיזי לסיפור. הגולן מוכר לקהל המבקרים מבתי הכנסת התלמודיים שבו, מסיפורי מורשת הקרב וכמובן מהנוף המרהיב כל ימות השנה. פעילות נופש ותיירות מגוונת מתקיימת בו : מעיינות ובריכות, שטופחו על ידי המועצה האזורית גולן, "שביל אלי כהן", טיולי ג'יפים וטרקטורונים, מיצג מרהיב של העבר הוולקני של הגולן, וקיימים בו צימרים מפנקים. כל אלו מהווים חלק מפעילות המבקרים בשנים האחרונות.

ומה חסר?

חסרים מפגשים אותנטיים עם תושבי האזור המיוחד הזה. "אנחנו חיים בבועה", כפי שהתושבים מכנים את חייהם כאן, אין ספק בשל הייחוד האנושי הקיים בגולן. בתקופה האחרונה רואים ביקוש הולך וגובר בתחום התיירות בארץ ובעולם לחוויות אותנטיות ולמפגשים אישיים בין אנשים, כחלק מהחוויה שהתייר מחפש.
גם בדרום הגולן קמו בשנים האחרונות מיזמים תיירותיים שהסיפור האנושי עומד במרכזם. במושב גבעת יואב קיימים מספר מיזמים מעניינים שמשלבים עשייה ייחודית עם הסיפור האישי. כך הוקמה במשק אחישחר, בתוך ולצד רפת ומכון חליבה, גלריה לאמנות רב-תחומית "זרעים של צבע". ציפי, בעלת הגלריה, מזמינה מבקרים ומציגה בפניהם את סיפור חייה באמצעות יצירות האמנות המגוונות שהיא יוצרת. ציפי גם מציגה בגלריה היפה שלה תערוכות מתחלפות של אמנים בתחומי האמנות השונים, במיוחד יצירות של אמנים מהגולן ובכך היא נותנת מקום לקולם של היוצרים בפריפריה.
גם במרכז המבקרים "קול שופר", שמעון קינן מספר סיפור מרתק על מלאכת בניית השופרות בסדנה שלו, שנעשית על פי ידע מסורתי. כאן תוכלו ללמוד ממנו איך בדיוק מכינים שופר, מה ההבדלים בין השופרות של העדות השונות, מהו מחירו הממוצע של שופר, מתי הוא נחשב לפסול. אפילו תוכלו להתאמן, בהדרכתו של שמעון, בתקיעות בשלל סגנונות.
.מרכז מבקרים מיוחד נוסף הוקם על ידי רותי ספונדר – "לימונטו", שבו רותי מספרת באמצעות סרטון קצר על איכויות וסגולות הלימון, בשילוב ריחני וטעים של מעדנים מתוצרת ביתית, שרותי מיטיבה להכין ולהגיש לאורחים. ספונדר הלכה צעד או שני צעדים יותר רחוק מסתם גידול לימון. זה התחיל עם לימונצ'לו, ליקר לימונים איטלקי, והמשיך עם מרקחות שונות, ארוחות בוקר לאורחי הצימרים השכנים ואפילו ארוחות ערב. אפשר לבוא לטעום ולרכוש את המוצרים גם בית בד.
מרכז מבקרים הוקם בגבעת יואב על ידי משפחת טויסטר. "משק טויסטר – מרכז מורשת שמן הזית" הוא מפעל חיים משפחתי לייצור שמן זית, שראשיתו בשנת 1890, בישוב עין זיתים, שליד צפת, והמשכו בגבעת יואב בשנת 1972, עת עלייתו של אליעזר טויסטר לגולן. במקום חווית ביקור בו ניתן לצפות בסרט על סיפור המשפחה ותהליך ייצור שמן זית בליווי טעימות שמן הזית המיוצר במקום.
במושב נמצא גם מרכז מבקרים קטן ומשפחתי לדבש ומוצריו "מכוורת אלין", ופגישה אישית עם דיויד ושרון, חתנו, הינה חוויה מיוחדת במינה. גם טיולי ג'יפים מוצעים בישוב, כמו ג'ימי ג'יפ של ג'ימי וציפי, ג'יפ על רמה של גבי כהן, שמדריך טיולי וותיקים – כולם מביאים את המטיילים לנופי דרום הגולן ולנחלים הרבים שבאזור. טיול בן שעתיים עם ג'יפ באזור ובשטחי הבקר ואתם מסודרים. גיל מועלם עורך אף הוא טיולים ומדריך מסלולי אופניים יפים ומיוחדים בגולן.
בגבעת יואב נמצאת נקודת התצפית המרשימה "מצפה אופיר", שפעם אחר פעם מציינים אותה כאחת מנקודות התצפית היפות בארץ. ממרומי מצפה אופיר נשקפת הכינרת כולה, משפך הירדן בצפון, עם טבריה ממש ממול, ועד לדגניה בדרום. במושב גם צימרים מטופחים רבים ואורחנים מיוחדים, המתאימים לכל סוגי המטיילים, בודדים, משפחות וקבוצות. וכמובן "אצל אטל בחצר", שם תוכלו להתרשם מסיפורי ההתיישבות באזור ומהחקלאות באופן אישי ומרגש מאוד.

שעתיים טיול בג'יפ ואתם מסודרים (צילום: ג'ימי ג'יפ)
שעתיים טיול בג'יפ ואתם מסודרים (צילום: ג'ימי ג'יפ)
כך קורה שבישוב אחד בדרום רמת הגולן מוזמנים המטיילים לפגוש ולשמוע סיפורים שונים מפיהם של אנשי המקום, שמאפשרים לקבל תמונה מעמיקה וחווייתית על תושבי האזור ועל ההתיישבות, התיישבות שהחלה לפני חמישים שנה, משנה פניה וממשיכה להתפתח ולשגשג. ואכן, מבקרים מסוגים שונים מגיעים ונהנים ממגוון המפגשים המוצע להם.
סוכני נסיעות ומדריכי טיולים מבינים כי בפניהם עומד מוצר תיירותי חדש , שמספק למטיילים ריגוש מסוג אחר – חיבור לסיפור שלהם עצמם. אטל מספרת כיצד, בתום ביקור קבוצת מטיילים בחצר שלה, נגש אליה מטייל ואמר לה בהתרגשות: "הסיפור שלך מזכיר לי את הימים שבהם שירתתי בגולן והסתובבתי כאן מיד אחרי המלחמה. אני זוכר היטב את המוקשים והחיילים הסורים שהיו נכנסים לתוך השטח שלנו. היה מסוכן!! ועכשיו הסיפור שלך מעלה לי את השאלה – איך אנשים חיו כאן? לא ידעתי עליהם אז…"
ולשאלה, מה המיזם תורם לך ולרמי, עונה אטל במאור פנים: "כיף לספר סיפור אופטימי ולהיפגש עם אנשים מעניינים." ברור שכולם יוצאים נשכרים מהמפגש.
לגבעת יואב מגיעים מטיילים שמאורגנים על ידי סוכני נסיעות עבור וועדי עובדים, גמלאים, חוגי פנויים-פנויות, ימי גיבוש לעובדים. מגיעים מורי דרך שמשוועים לדברים נוספים שימלאו בתוכן חווייתי את ימי הטיול שלהם. למושב מגיעים גם אורחים מהמלונות בסביבה וגם קבוצות חברים, המטיילות בגולן ברכבים פרטיים. מטיילים אלו מחפשים תוכן מעניין, בנוסף לשלג ולזרימות המים המדהימות בחורף, לפריחה המשגעת באביב וליפי הנוף במשך כל השנה. לתיירות בגולן נוספו המפגשים האנושיים עם תושבי המקום.
כך הסיפור המקומי פוגש את התיירות הכפרית…
ביום שישי האחרון בטקס מרגש הוסר הלוט מעל השלט המספר את סיפורם של מתיישבי גבעת יואב הראשונים, בצומת פיק, בקיבוץ אפיק, היושב על מחנה סורי לשעבר, שם התגוררו הגרעינים השונים בגולן בתחילת דרכם, בהם הגרעין המייסד של גבעת יואב. בטקס השתתפו מאות אנשים ביניהם המייסדים ותושבי המושב.

אודות admin

עשוי לעניין אותך

2משה_ינאי

מפקד ארצי בחקלאות

The Perfect Gifts,Small Gift Earrings ,Bracelet,Necklaces ,Charms, RiNG "; The Perfect Gifts ,fashion and popular,Women's …