עמוד הבית / חדשנות / הדברת מכרסמים בשטחי הפלחה

הדברת מכרסמים בשטחי הפלחה

ינון שחם – ממ"ר מטה תבואות חורף, שה"מ

ד"ר יואב מוטרו – מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת

יבול שיא, פברואר 2018

 

רקע

ישנו מגוון רחב של מיני מכרסמים בשדות חקלאיים. להלן נתמקד בשני המזיקים העיקריים  המסבים נזקים כבדים ביותר: נברן השדה ומריון מצוי.

 

נברן השדה Microtus guentheri

נברן השדה הוא מכרסם בינוני הנפוץ בשטחים חקלאיים ובלתי מעובדים באדמות כבדות מצפון הארץ עד צפון הנגב (קו בארי-להב וצפונה). עונת הרבייה חלה בחודשים הקרים (נובמבר-מאי), אך בתנאים טובים (שנים גשומות, שטחי שלחין ואספסת) הרבייה נמשכת כמעט כל השנה. אורכו הממוצע של נברן השדה הוא 17 ס"מ, ומשקלו כ-45 גרם. גופו גלילי, רגליו קצרות ועיני ואוזניו קטנות.

נברן השדה
נברן השדה

הנברן שוכן מחילות, ועולה אל פני הקרקע רק כדי ללקט מזון. הנברנים חיים באוכלוסיות צפופות, ולפרטים פוטנציאל רבייה רב. בשנים הנוחות להתרבות יש התפרצות אוכלוסייה ("שנת נברנים"), ואז עלולים הנזקים להתבטא בהשמדה מוחלטת של היבולים.

 

מריון מצוי Meriones tristrami

מריון מצוי הוא מכרסם בינוני, הנפוץ בשטחים חקלאיים ובלתי מעובדים בקרקעות מנוקזות קלות עד כבדות למחצה. הוא נפוץ במרבית אזורי הארץ, מהגליל ועד צפון הנגב. עונת הרבייה חלה בחודשים החמים (אפריל עד אוקטובר).

המריון שוכן מחילות, אך להבדיל מהנברן, הוא חי ביחידות. בשנים של התפרצות האוכלוסייה, צפיפות המחילות עולה בשולי השדות, בשטחי בור ובשולי דרכים, ומשם הם פושטים על הגידולים החקלאיים.

מריון מצוי
מריון מצוי

 

הנזק

הן נברנים והן מריונים מזיקים לתבואות החורף (דגניים וקטניות). שני המינים ניזונים מהצימוח הירוק ומהזרעים. צורת הנזק שונה בין המינים, כאשר אצל הנברן האכילה היא מסיבית סביב המחילות, עד כדי יצירת "קרחות" בשדה, ואילו אצל המריון נפרש הנזק על פני שטחים נרחבים יותר (לעתים לאורך שורות הזריעה), אך הוא פחות בעוצמתו. גידולי שלחין, רצף גידולי חורף-קיץ וגידולי אספסת מהווים כר פורה להתרבות המכרסמים, ופגיעתם רבה. שדות נטושים, שדות בשמיטה או כרב עלולים לשמש אף הם בית גידול מתאים למכרסמים אלה, וייתכן שייפגעו גם הגידולים העוקבים או שדות סמוכים. המכרסמים הללו פוגעים לעתים גם במטעים (אכילת שורשים, כרסום הגזע ופגיעה במערכות השקיה).

 

המלצות לטיפול

להשגת ההדברה היעילה ביותר רצוי לשלב בין הדברה ביולוגיות (הדברה בעזרת תנשמות), הדברה פיזיקלית (עיבודי יסוד מעמיקים, טיפולי שוליים וואדיות) והדברה כימית (בהתאם לצורך; אין טעם בפיזור מונע של רעל, אם אין מכרסמים).

הדברה ביולוגית (ארוכת טווח) להדברה מתמשכת, מנגיעות נמוכה עד בינונית

התנשמות הן דורסי לילה הניזונים בעיקר ממכרסמים. שטחי החקלאות הפתוחים (גידולי שדה ומטעים דלילים) מהווים עבורם בית גידול מושלם לציד. באמצעות התקנת תיבות קינון מלאכותיות בשטחי החקלאות ניתן למשוך לשדות את התנשמות מהבר ולהעצים את אוכלוסייתן, והללו יכוונו את הציד לאזור הקרוב יחסית לקן. מחקרים העידו על כך שזוג המקנן בתיבה מחסל בין 2000 ל- 6000 מכרסמים בשנה. כמו כן, נמצא שהרווח הכלכלי החקלאי מהשימוש בתנשמות עולה בעשרות מונים על העלות של התקנת תיבות הקינון.

שיטה זו נותנת מענה ארוך טווח לבעיות מכרסמים בחקלאות. עם זאת, היא אינה מוחלטת, ולכן כאשר ניכרת התפרצות גדולה של מכרסמים, יש לשלב שיטות אחרות, המוזכרות להלן, אך באופן מושכל, כך שלא יבטלו זו את זו.

כיום פועל בארץ מיזם בשיתוף השירותים להגנת הצומח והחברה להגנת הטבע, התומך בשיטת ההדברה הביולוגית. במסגרת המיזם ישנו ניטור של התנשמות, של המכרסמים, של הנזקים ושל הרעל.  אנשי המיזם מייעצים לחקלאים בדבר אופן הצבת הקינים, המיקום המתאים לכך והכמות הדרושה; ובמהלך הזמן מדווחים להם על התפוסה ועל הצלחת הקינון בשדותיהם.

תנשמת בוגר חוזר לתיבת קינון עם שלל (נברן) לפרחונים הממתינים בקוצר רוח למזון
תנשמת בוגר חוזר לתיבת קינון עם שלל (נברן) לפרחונים הממתינים בקוצר רוח למזון

הדברה פיזיקלית (קצרת טווח) הכוללת עיבודי יסוד מעמיקים וטיפולים בוואדיות

מרבית מיני המכרסמים חיים בשדה במחילות רדודות. מחילות אלה יכולות להיפגע מעיבודי קרקע. ניסויים שנערכו בגרמניה הראו שככל שהעיבוד עמוק יותר, כך הפגיעה באוכלוסיות הנברנים רבה יותר והתבססותם בגידול העוקב איטית ומעטה. לפיכך, רצוי להתאים את עומק עיבודי הקרקע למצב המכרסמים בשדה.

חריש עמוק בשדות הנגב
חריש עמוק בשדות הנגב

 

תיחוח בעמק החולה
תיחוח בעמק החולה

 

בגידולים מושקים הצפת השדה (קו-נוע בזילוף או השקיה בספיקה גבוהה) יכולה להציף את מחילות המכרסמים, להטביע את הגורים ולחשוף את הבוגרים לטורפים.

קו-נוע מציף חלקת אספסת, ולבניות, דיות ומיני עופות טורפים משחרים לנברנים הנסים מהמחילות המוצפות; עמק החולה
קו-נוע מציף חלקת אספסת, ולבניות, דיות ומיני עופות טורפים משחרים לנברנים הנסים מהמחילות המוצפות; עמק החולה

הדברה כימית (קצרת טווח)

את נזקי המכרסמים ניתן לראות בעיקר בשדות על כרב לגרעינים כמו חיטה, חימצה, אבטיח מללי וחמניות. המכרסמים מגיעים לרוב משולי השדות, אך לעתים גם מהשדות עצמם כאשר יש נגיעות גדולה או שנותרו שאריות אוכלוסייה מגידול השנה הקודמת. במקרה שנראית התחדשות של פעילות המכרסמים בשדות לאחר הגשם וקרום הקרקע יבש, יש לפזר גרגירי חיטה מורעלים. כיום ישנו חומר אחד בלבד המאושר לשימוש כנגד מכרסמים בשטחים פתוחים: "רוש-80". "רוש-80" הוא פיתיון גרגירי המורכב מגרעיני חיטה עטויים סודיום-פלואוראצטט בריכוז של 0.05%. את התכשיר מפזרים בפתחי המחילות (עד 12 גרגירים למחילה) או על פני השטח (עד 300 גרם לדונם, שהם כ-6 גרגירים למ"ר). התכשיר מיוצר על ידי "רימי להגנת הצומח והסביבה בע"מ", ונדרש היתר מפורט מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת כדי לרכשו וליישמו. את טופס הבקשה יש להוריד ולהדפיס מהאתר: http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/PPIS/Forms/documents/RoshPermit.doc ,ולשלוח לפקס: 03-9681582. חומרי ההדברה האחרים כנגד מכרסמים ("פסטות" למיניהם) אסורים לשימוש בשדות פתוחים. כעבור זמן קצר אנשי תחום חולייתנים בשירותים להגנת הצומח יחזרו טלפונית אל מגיש הבקשה, ולאחר הבירור יתקבל האישור בפקס חוזר ויכלול את הכמות המדויקת לרכישת החומר ממפיצים מורשים בלבד.

יישום: ניתן לפזר מהאוויר בעזרת כים-ניר או תלם במפזרות דשן למיניהן (עד 300 גרם לדונם) או לפזר באופן ישיר לחורי המחילות 12-5 גרגירים למחילה. בחלקות שבהן מעט שטחים לפיזור, הנגיעות נמוכה או ממוקדת – עדיפה השיטה הידנית. ככל שהשטח הנגוע גדול – יש יתרון לפיזור אווירי. עלות התכשיר "רוש-80", נכון לדצמבר 2017, היא 11 ₪ לדונם.

שימו לב: גשם משבש את פעולת הרעל, ולכן יש לפזר לפחות 4 ימים לפני גשם או לאחריו, כאשר הקרקע יבשה. אם ירד גשם על חלקה שפוזר בה רוש בפרק זמן זה, יש לחזור מחדש על התהליך.

 

סיכום

נזקי מכרסמים בשדות הגד"ש נגרמים בעיקר על ידי נברנים ומריונים. הנברן הוא מין צפוני מאירו-אסיה, ולכן פעיל בעונות הקרות. המריון – מקורו באפריקה, והוא מורגל לטמפרטורות גבוהות, ולכן נזקיו נראים ברובם בעונת הקיץ. הדברה יעילה של מזיקים אלה ניתן לבצע באמצעות שילוב של שלוש שיטות באופן מושכל ובהתמדה: הדברה ביולוגית – פיזור תיבות קינון לתנשמות תניב תוצאות לאורך זמן בנגיעות קלה-בינונית, בהתאם לכמותן ולאופן פיזורן בחלקות; הדברה פיזיקלית – עיבודים מעמיקים מהווים פתרון לטווח הקצר בהיותם גורמים להשמדת אוכלוסיות, ובשדות שבהם מכונות השקיה, ניתן לבצע השקיית הצפה בעונת הנדידה של הציפורים החולפות בארץ להגדלת יעילות ההדברה; הדברה כימית – פיזור "רוש-80" של חברת רימי לפי המינון המופיע בתווית ורק לאחר קבלת אישור מהשירותים להגנת הצומח. בכל מקרה שמתעוררות שאלות בנושא, יש להיוועץ במדריך הגידול וההדברה.

 

אודות admin

עשוי לעניין אותך

עמי ארנין

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016 ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>