עמוד הבית / חדשנות / ממשק הדברה משולב להפחתת פגעי מזיקי קרקע בגידול בטטות (דו"ח ביניים)

ממשק הדברה משולב להפחתת פגעי מזיקי קרקע בגידול בטטות (דו"ח ביניים)

איתי אופטובסקי – מו"פ דרום
דנה מנט, איתמר גלזר – מינהל המחקר החקלאי
לילך לילי מונדקה (פלח) – מכללת ספיר
ציון דר – שה"מ

יבול שיא – פברואר 2018

רקע כללי ותיאור הבעיה:
גידול בטטות (Ipomoea batatas L.) הינו גידול חשוב בעולם ומהווה גידול שביעי בהיקפו מכלל גידולי המזון. בישראל הגידול כולל כ-15,000 דונם אשר מייצרים כ-60,000 טון שמחציתו מיועד ליצוא. שטחי הגידול העיקריים בארץ נמצאים באזור השרון, שער הנגב, רמת הנגב והבשור. השתילה מתבצעת במרץ וממשיכה עד ליוני כאשר האסיף מתבצע החל מיולי ויכול להמשך עד לינואר, עפ"י הדרישה בשוק. הגידול המיטבי נעשה בקרקעות חוליות אשר מטיבות עם מבנה האשרוש. השילוב של תקופת הגידול והאופי של הקרקע החולית מביא לכך שעיקר פגיעת המזיקים נגרמת ממזיקי קרקע התוקפים את האשרושים וגורמים לפחיתה ביבול ופגיעה באיכות היבול.
חיפושית המלדרה (Maladera insanabilis, Brenske) (זבליתיים Scarabaeidae) הינה אחת ממזיקי הקרקע העיקריים בגידול בטטות. החיפושיות הבוגרות מהגרות אל שולי השדה משדות חקלאיים בסביבה (בעיקר עם קציר החיטה) באפריל-מאי. הבוגרים ניזונים מהעלווה אך לא גורמים לנזק משמעותי. הנקבות מטילות בקרקע 60-100 ביצים והזחלים (דרנים) מתפתחים בקרקע וגורמים נזקים לאשרושי הבטטה. ביולי מגיח מחזור נוסף של בוגרים מהקרקע אשר חודר לעומק השדה ונשאר בקרקע בדרגת זחל 3 עד למחזור הבא. שימוש במלכודות משיכה נמצא יעיל לניטור אוכלוסיית החיפושיות הבוגרות ותזמון מועד ההגירה לשדה. מזיק חשוב נוסף בבטטות הינו זחלי התיל של מספר חיפושיות ממשפחת הנתוזיתיים (Elateridae). הבוגרים מהגרים אל השדות במהלך יוני-יולי, הם אינם גורמים נזק ישיר לעלווה אך הביצים מוטלות לקרקע והזחלים (זחלי תיל) גורמים נזק לאשרושים. המינים השונים נבדלים בעומק הקרקע שבו הם נמצאים, בדרישת תנאי הלחות והעונתיות שלהם.
ממשק ההדברה העיקרי של מזיקי הקרקע בבטטה מסתמך על תכשירי הדברה כימיים. בשנות השמונים עיקר השימוש נעשה בתכשיריCadusafos ו- Bifenthrin , אולם השימוש בתכשירים אלו הופסק עקב הפסקת השימוש בתכשירי זרחן אורגני והפחתת יעילות התכשיר עקב פיתוח עמידות בקרב אוכלוסיית המזיק. כיום עיקר ההדברה מתבצעת באמצעות תכשיר Chlorantraniliprole (קורגן) אשר נמצא כיעיל, אולם שימוש תכוף בתכשיר זה עלול להביא לפיתוח עמידות באוכלוסיות המזיקים הקיימות. בנוסף, שימוש בתכשיר זה אינו אפשרי בגידול בטטה אורגנית הנדרשת בשווקים באירופה. לבסוף, קיימת מגמה בשוק האירופי של הפחתת השימוש בחומרי הדברה, ובכדי לעמוד ביעדים תחרותיים לשוק זה אנו נדרשים למצוא חלופות לשימוש בתכשירים הכימיים. לפיכך מטרת מחקר זה הינה פיתוח ממשק הדברה משולבת לצמצום פגיעת מזיקי הקרקע בבטטות באמצעות שימוש באמצעים אגרוטכניים וביולוגיים.

תוצאות ומסקנות:
גידול מעבדה של דרני מלדרה – החל מאפריל 2017 התבצעו שישה מועדי איסוף של פרטים בוגרים של חיפושיות מלדרה בשטחי בוטנים של נירים ועין השלושה. פרטים אלו שימשו לניסויי המעבדה ולא נעשה גידול מעבדה של מלדרה. עקב כמות הדרנים הקטנה שהתקבלה מהאיסוף בשטח, ייעשה, במהלך שנת המחקר השנייה, גידול מעבדה שישמש מקור לדרנים לניסויי המעבדה.
מעקב אחר מחזור החיים והפיזור של המלדרה בשטח בטטות – ניטור אוכלוסיית המלדרה בוצעה בשדה מסחרי אורגני באזור הבשור החל ממאי 2017 (גודל השטח 100 דונם). ניטור הבוגרים נעשה אחת לשבועיים וכלל שימוש במלכודות משיכה במרחקים שונים מהיקף השדה – 0, 10, 50, 100 מ' לעומק השדה (ארבע חזרות לכל פאה של השדה, סה"כ 56 מלכודות). עקב צפיפות נמוכה של מלדרה במהלך השנה לא הופיע מספר רב של פרטים במלכודות, אולם ניתן היה לראות כי המלדרה לא הופיעה בעומק השדה (100 מ') (איור 1). במהלך שנת המחקר השנייה ייעשה ניטור בשלושה שדות מסחריים.

איור 1: שכיחות בוגרי המלדרה במלכודות ניטור במרחקים שונים מגבול השדה (שלושה מועדי ניטור ב-2017).
איור 1: שכיחות בוגרי המלדרה במלכודות ניטור במרחקים שונים מגבול השדה (שלושה מועדי ניטור ב-2017).
בחינת יעילות הפטריות האנטומופטוגניות בתנאי מעבדה – הוקמה מערכת לסריקת רגישות דרני מלדרה לפטריות אנטומופטוגניות. רגישות דרני מלדרה בדרגת זחל 1 נבחנה לפטרייה האנטומופתוגנית(Attracap) Metarhizium brunneum , M. brunneum (זן מהמעבדה של דר' מנט), Beauveria bassiana (תכשיר בוטניגארד). לאחר 21 ימים נראה כי לפטריית המיטריזיום ממעבדתה של דר' מנט ישנה השפעה מובהקת על דרישות הדרנים (איור 2).

איור 2: שרידות דרני מלדרה בדרגה אחת לאחר חשיפה לפטריות אנטומופטוגניות שונות.
איור 2: שרידות דרני מלדרה בדרגה אחת לאחר חשיפה לפטריות אנטומופטוגניות שונות.
יעילות הפטריות האנטומופטוגניות נבחנה בקנה מידה גדול יותר בניסויי דליים. בדליים בנפח 5 ליטר עורבבו התכשירים השונים באדמה וגודלו בהם שתילי בטטות. 10 דרנים דרגה 3 הוכנסו לדליים ולאחר 3 שבועות נספרו הדרנים החיים. נראה כי לא הייתה השפעה על התכשירים השונים על הדרנים, יתכן עקב השרידות הגבוהה של דרנים מדרגה זו (איור 3). במהלך השנה השנייה של המחקר – הניסוי יבוצע עם דרנים בדרגה 1.

איור 3: שרידות דרנים דרגה 3 לאחר חשיפה במשך שלושה שבועות לפטריות אנטומופטוגניות בדליים (נפח 5 ליטר).
איור 3: שרידות דרנים דרגה 3 לאחר חשיפה במשך שלושה שבועות לפטריות אנטומופטוגניות בדליים (נפח 5 ליטר).
בחינת אופן יישום מיטבי של נמטודות האנטומופטוגניות בגידול בטטות –אופן היישום המיטבי של הנמטודות האנטומופטוגניות נבחן במיכלים (1.15X0.4X0.15 מ'). בכל מיכל נשתלו שני צמחי בטטה ולאחר חודש הוכנסו 13 דרנים דרגה 1. תכשירי הנמטודות יושמו בעזרת מערכת טפטוף ומערכת המטרה (שמדמה הספק בשדה). צפיפות הנמטודות הפעילות בקרקע נבחנה אחת לאחר שבועיים וארבע שבועות מיישום מדגימת קרקע של 50 גר' מאזור צוואר השורש של הצמח. כמו כן, נעשתה ספירת דרנים בקרקע (שתי דוגמאות של קרקע בנפח 25X25X15 ס"מ אשר מתוכם הופרדו הדרנים באמצעות חיפוש ידני).
לאחר שלושה שבועות מיישום – אחוז הדרנים שנמצאו היה נמוך מאוד וללא כל הבדל בין הטיפולים (איור 4). כמו כן, שרידות הנמטודות בקרקע היתה נמוכה אך עם זאת מספר הנמטודות שהגיעה לקרקע בהגמעה היה גבוה יותר מאשר ביישום בהמטרה.

איור 4: מספר דרנים שנמצאו במיכלים לאחר יישום של נמטודות אנטומופטוגניות בריסוס העלווה ובהגמעה.
איור 4: מספר דרנים שנמצאו במיכלים לאחר יישום של נמטודות אנטומופטוגניות בריסוס העלווה ובהגמעה.

אודות admin

עשוי לעניין אותך

עמי ארנין

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016 ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>