עמוד הבית / חדשנות / פיתוח ממשק להתמודדות עם נמטודות עפצים במהלך גידול עגבנייה ללא שימוש בחיטויי קרקע כימיים (דו"ח ביניים)

פיתוח ממשק להתמודדות עם נמטודות עפצים במהלך גידול עגבנייה ללא שימוש בחיטויי קרקע כימיים (דו"ח ביניים)

ליאור קטרי, איתי אופטובסקי – מו"פ דרום
יוג'י אוקה – מינהל המחקר החקלאי
שלי גנץ, לילך זיגר – שה"מ
שלמה אילני – מועצת הצמחים

יבול שיא – פברואר 2018

רקע כללי ותיאור הבעיה:

אזור הבשור הוא אחד המקומות העיקריים (50%( לגידול עגבניות מאכל בישראל. הגידול מאופיין בשתילות אביביות (מרץ – יולי) ושתילות סתוויות (אוגוסט – אוקטובר). בסה"כ נשתלים כ-12,000 דונם בכל שנה (שלי גנץ, תקשורת אישית). סדר הפעולות הנהוג בסיום כל גידול היא עקירת הגידול עם או ללא המתה במתאם סודיום או Dichloropropene1,3 (כתלות ברמת המדבק של פתוגנים הנמצאים בחלקה), עיבודים (תיחוח, משתת לפי הצורך), חיטויי קרקע (בחיפוי במגוון יריעות פלסטיק), ושתילה חדשה (לרוב בזנים המוצהרים כבעלי סבילות). לרוב פעולת החיטוי נעשית באמצעות השלוחות המשמשות לשתילה והן פרוסות כתלות בעומד המיועד ובאופן בו החקלאי מגדל (שלוחה אחת או שתי שלוחות טפטוף לערוגה). החיטוי נעשה באמצעות תכשירי Dichloropropene1,3 (קונדור, אגרוצלון), דימתיל דיסולפיד (פלדין) ותכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, מתמור) יחד או באמצעות אחד מהם בלבד. תחליפי מתיל ברומיד נדיפים אלו בעלי יעילות פחותה, מיושמים עם כמויות מים גדולות 30-40 מ"ק לדונם לכל חומר ודורשים פריסת שלוחות במרחקים של 40 ס"מ ושימוש בפלסטיק אטום (VIF 35 מיקרון) על מנת להימנע מנגיעות משמעותית במשך עונת הגידול. יישום לקוי בשילוב עם פירוק מואץ של חומרי החיטוי בקרקע עלול לגרום עם הזמן לעליה משמעותית בשכיחות פתוגנים בחלקות רבות באזור הבשור.
אחד ממזיקי המפתח השכיחים היום בחלקות באזור הבשור הוא נמטודות עפצים מהסוג Meloidogyne. סוג זה מכיל שני מינים אלימים במיוחד (M. incognita ו- M. javanica. .) הפוגעים במגוון גידולים וביניהם עגבנייה ופלפל באזור הבשור. השלב המדביק (J2) חודר לשורש ויוצר אתר הזנה ולאחר מכן מתפתח לשלב J3 ו J4 ; בהמשך מתמיין לזכרים ונקבות. הנקבה נשארת בשורש ומטילה ביצים שיתפתחו ל J2 וחוזר חלילה. טפילות אובליגטורית זו פוגעת ביכולתו של הצמח לקלוט מים וחומרי הזנה, מאטה את קצב הצימוח, ולבסוף מביאה לפחיתה ביבול. בעגבנייה קיים בד"כ הגן Mi לסבילות שפעיל בטמפרטורות קרקע נמוכות מ- 30 מ"צ ותפקידו לגרום לתגובת רגישות בצמח שמעוררת את מסלולי ההגנה של הצמח ומונעת מהנמטודה להשלים את מחזור חייה. אולם, גם זנים שמוגדרים ע"י החברות כבעלי סבילות (מכילים את הגן Mi) מראים סבילות שונה כתלות במקור הגנטי ממנו הוחדר ה-Mi וכתלות במידת הוירולנטיות של האוכלוסייה התוקפת. המגבלות שהוצגו בשילוב גידול אינטנסיבי במשך רוב חודשי השנה והרכב קרקעות המועדפות ע"י נמטודות (אחוז חול גבוה) הפכו את נמטודות העפצים לבעיה אזורית חמורה. בכדי להתמודד עם הנגיעות בנמטודות במהלך הגידול נאלצים החקלאים ליישם נמטוצידים משלימים במהלך הגידול כגון ויידט (Oxamyl) ולמספר רב של טיפולים (3-4 טיפולים, כ- 250 ש"ח לדונם). היעילות הפוחתת של חיטויי הקרקע והיציאה של חומרי הדברה בעלי דרגת רעילות גבוהה מבהירים כי העתיד הלא רחוק יכתיב גידול המשלב חומרי הדברה מקבוצות כימיות פחות רעילות בשילוב עם תכשירים ביולוגיים ואמצעים פיזיקאליים.

מטרת המחקר:
מטרת המחקר הכללית הינה: פיתוח ממשק להתמודדות עם נמטודות עפצים במהלך גידול עגבנייה בחבל הבשור ללא תכשירים כימיים לחיטויי קרקע. המחקר יבחן יעילות תכשירים כימיים וביולוגיים, הקיימים בשוק ונמצאים בפיתוח, בהפחתת הפגיעה של נמטודות העפצים בעגבנייה; סבילותם של כנות וזנים בהתמודדות עם נמטודות; והשפעת עיבודים על שרידות וקצב הגידול של הנמטודות בקרקע.

מהלך המחקר:
השוואת יעילות התכשירים השונים להפחתת נזקי הנמטודות – השוואת יעילות הנמטוצידים נעשתה לתכשירים הבאים: טרוויגו (Abamectin), נימיץ (Fluensulfone), נמטוקס (Abamectin), ולום (Fluopyram), נמקוויל ונמהQ בהשוואה לביקורת נקייה (חיטוי) וביקורת נגועה. בנוסף נבחנה יעילות שימוש בתעלת זבל עוף פתוחה ומיצוי זבל העוף. כל טיפול נעשה לאורך 10 מטר של ערוגה וכולל ארבע חזרות. במהלך הגידול נבדקה צפיפות הנמטודות בקרקע בכל חזרה, לפני השתילה, לאחר היישומים (שבועיים משתילה) ולאחר ארבעה חודשים משתילה. לא נמצא הבדל מובהק בטיפולים בהשפעה על שכיחות הנמטודות בקרקע אך ניתן לראות כי לאחר ארבעה חודשים מהשתילה, שכיחות הנמטודות היתה נמוכה ביותר בטיפולי האגרוצלון והוולום (ANOVA Fdf=9,30=1.35 p=0.25) (איור 1).

איור 1: ספירת נמטודות פעילות ב-50 גר' קרקע לאחר 5 חודשים משתילה (22.10.17).
איור 1: ספירת נמטודות פעילות ב-50 גר' קרקע לאחר 5 חודשים משתילה (22.10.17).
כמו כן, נעשתה הערכה של מידת נגיעות השורשים בעפצים לאחר חודשיים וארבעה חודשים משתילה. מידת הנגיעות הנמוכה ביותר הופיעה בצמחים בטיפולים: אגרוצלון, וולום, נימיץ ונמהQ (ANOVA Fdf=9,230=5.82; p<0.001) (איור 2). [caption id="attachment_1804" align="alignleft" width="300"]איור 2: מידת הנגיעות השורשים בעפצי הנמטודות לאחר ארבעה חודשים משתילה. איור 2: מידת הנגיעות השורשים בעפצי הנמטודות לאחר ארבעה חודשים משתילה.[/caption] מדידת היבול התבצעה אחת לשבוע מ-10 צמחים. לאחר שמונה קטיפים (חודשיים משתילה) נמצא כי היבול האיכותי המצטבר היה נמוך בצורה מובהקת בטיפולי הנימיץ, תעלות הזבל ומיצוי הזבל (ANOVA Fdf=9,30=4.4; p=0.001) (איור 3).

איור 3: משקל היבול המצטבר בטיפולים השונים לאחר חודשיים משתילה (שמונה קטיפים).
איור 3: משקל היבול המצטבר בטיפולים השונים לאחר חודשיים משתילה (שמונה קטיפים).
השוואת סבילות הכנות השונות לנמטודות – בחינת הכנות נעשית לשתי כנות עמידות לנמטודות הנפוצות כיום: רזיסטאר ובופור עם וללא שילוב של נמטוציד שנמצא יעיל בניסויים קודמים, כאשר הרוכב הינו זן איכרם (4 חזרות מכל טיפול). צפיפות הנמטודות בקרקע נבדקה לפני השתילה לאחר היישומים (שבועיים משתילה) ולאחר ארבעה חודשים משתילה. לא נמצא הבדל מובהק בטיפולים בהשפעה על שכיחות הנמטודות בקרקע אך ניתן לראות כי לאחר ארבעה חודשים משתילה שכיחות הנמטודות היתה גבוהה ביותר בחלקות האיכרם ללא הכנות ולא נראתה השפעה מובהקת לטיפול בנמטוציד (ANOVA Fdf=9,30=1.05 p=0.41) (איור 4).

איור 4: נמטודות פעילות ב-50 גר' קרקע בטיפולים השונים לאחר ארבעה חודשים משתילה.
איור 4: נמטודות פעילות ב-50 גר' קרקע בטיפולים השונים לאחר ארבעה חודשים משתילה.
הערכת מידת נגיעות השורשים בעפצים שנערכה לאחר חודשיים וארבעה חודשים משתילה הראתה כי מידת הנגיעות הנמוכה ביותר הופיעה בצמחים בטיפולים: בופור+נימיץ, רזיסטר ורזיסטר+נימיץ (איור 5).

איור 5: מידת הנגיעות השורשים בעפצי הנמטודות לאחר ארבעה חודשים משתילה.
איור 5: מידת הנגיעות השורשים בעפצי הנמטודות לאחר ארבעה חודשים משתילה.

מדידת היבול הראתה כי כמות היבול האיכותי המצטבר לא היה שונה באופן מובהק בין הטיפולים (ANOVA Fdf=4,15=2.41; p=0.09) (איור 6).

איור 6
איור 6
השפעת העיבודים בסיום הגידול על שרידות וקצב הגידול של הנמטודות – בסיום הגידול נבדקה השפעת העיבודים הבאים: 1) עקירה בלבד 2) עקירה בתוספת תיחוח לעומק 15-20 ס"מ 3) קטילה באגרוצלון 4) זריעת חיטה כגידו ביניים 5) הרטבת הקרקע בין הגידולים. העיבודים מבוצעים בארבע חזרות במבנה אקראי והקרקע בכל חזרה תידגם לפני ואחרי העיבודים בשלושה עומקים שונים 0-20, 20-40, 40-60 לבדיקת ההשפעה של העיבודים על אוכלוסיית הנמטודות בעומקים השונים.

אודות admin

עשוי לעניין אותך

עמי ארנין

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016 ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>