עמוד הבית / חדשנות / משק החי / תחושת שליחות ואתגר

תחושת שליחות ואתגר

ראיון עם אמנון מליחי ברפתות הערבה

יוסי מלול – הרפת והחלב

אמנון מליחי חבר מושב הבונים לחוף הכרמל ובשנים האחרונות הוא מבלה באזור הערבה. הוא עושה עבודה מצוינת עם תחושת שליחות ואתגר שגם מביאה לתוצאות יפות הן ברפת בפארן, שאותה הוא מנהל ישירות והן, ברפתות האזור שבהן הוא פועל בשליחות הפרויקט.

רפת פארן בערבה התיכונה
רפת פארן בערבה התיכונה

ספר קצת על דרכך המקצועית בענף הרפת
נולדתי בבי"ח קפלן וגרתי בקריית עקרון, משם לקיבוץ גת עד גיל 30, עם 2 ילדים עברנו ב-1993, כנקלטים במושב הבונים, לחוף הכרמל. התקבלנו כחברים במושב שיתופי ואני ניהלתי את המוסך, כי הייתי הנדסאי מכונות.
הרפת המקומית נקלעה לקונפליקט עם הנהלת המשק כי רצו להחליף את הסלף. מרכז המשק קרא לי לבחון את הנושא, נסעתי על הכלי כשבוע ונתתי חוות דעת שלאחר טיפול, אפשר להמשיך ולעבוד עליו עוד כמה שנים. בהמשך, מרכז המשק הטיל עליי לרכז את הרפת, מבלי שהיה לי שום מושג בנושאי רפת וניהול.
ככה התגלגלתי 3 שנים ברפת ועשיתי בה מהפכים רבים – בנינו סככה, יונקיה ושדרוג מכון החליבה. בהמשך, יצאתי לעבוד בחברת באומטיק ולא נתנו לי שקט – בסך הכול רציתי להיות פעיל בחוץ עם רכב צמוד..
קיבלתי הצעה לנהל את הרפת בקיבוץ רבדים ליד בנימינה וב-2001 הוחלט לצרף גם את רפת נחשולים לשותפות רגלים. ניהלתי שתי רפתות במקביל במשך 3 שנים, ביצענו את האיחוד וצרפנו גם את רפת בחן לרפת משולשת.
הוצע לי להצטרף לצוות אפימילק, בפרויקט השאפתני של הקמת רפת בווייטנאם ואני עסקתי בהבאת העגלות מניו-זילנד.

אמנון מליחי מנהל את הרפת בשקט
אמנון מליחי מנהל את הרפת בשקט

איך אתה מנהל את הרפת בפארן, עם 6 שותפים מושביים ועם הנהלה חיצונית?
במושב פארן יש 14 רפתנים שמהם 6 בשותפות פארן ו-8 ברפתות בודדות. אני נקראתי לנהל את הרפת המשותפת שהוקמה כרפת רובוטית בתקופת הרפורמה, לפני כ-12 שנה, עם חבלי לידה מורכבים מאוד. המנהלת הקודמת הייתה הלה ולא היה לה פשוט להתנהל, במורכבות ובמרחק. הרובוט לא הצליח וגם הניהול לא סייע.
ברור שכאשר לא מרוויחים אז מערכת היחסים בין השותפים משתבשת מאוד.
השותפים פנו לחברת פרוג'קט לקחת עליהם את הניהול, רגע לפני החלטה על סגירת הרפת, וזו הייתה הרפת הראשונה שהם לקחו עליהם. בעת ההיא, ניהלתי רפת רובוטית בגילת, שמעון גילה אותי וקרא לי לרדת לפארן. כך המשכתי לגור בגילת ולרדת לעבודה בערבה ואילו אשתי נשארה במושב הבונים.
מצאתי רפת רובוטית מרוסקת – אין מספיק חלב, איכות חלב ירודה, בעיות טכניות רבות. הניסיון הרובוטי שלי בגילת והידע הטכני שצברתי, עזרו לי מאוד לשקם את הרפת ולהביא קבלות..

"מה שעושים היום עושים גם מחר, כי אופי הפרה הוא קביעות וחזרתיות – אין לשנות את סדר היום שלה"

המכסה גדלה והיה קשה לבצע אותה ברובוט. הבאתי הצעה להחליף את הרובוטים, לבנות סככות חדשות ומכון חליבה מוכר וחביב. ההצעה התקבלה וב-2012, בנינו מכון פשוט, עם אפימילק, וכיום יש עדר טוב ותנובות טובות מאוד. הרווחיות מרשימה מאוד והכנסנו שגרת עבודה שקטה ורגועה – כיום הרפת די משעממת.
יש 4 עובדים זרים ותומר הסגן שלי, בנינו נוהלים קבועים ומה שעושים היום עושים גם מחר, כי אופי הפרה הוא קביעות וחזרתיות – אין לשנות את סדר היום שלה. העובדים חולבים בכל החליבות, בכל ימות השבוע וגם מחלקים אוכל שמגיע מאמבר. שפת הדיבור עם הידיים והרגליים ויש הבנה הדדית.
ברפת יש 360 חולבות של 6 שותפים, 4 מ' ליטר מכסה עם חריגה של 150 אלף ליטר בקיץ ומעבירים חלב מהחורף..
רפת טובה ורגועה והבעלים מרוצים.

הפרויקט בערבה הדרומית
חברת פרוג'קט בר שאני עובד בה, סיימה 3 שנים של פרויקט הערבה, בשיתוף עם מועצת החלב, ההתאחדות, מחלבת יטבתה, ערדום והמשקים. הם בחרו בנו מתוך מספר רב של מתמודדים ועשינו עבודה מסורה ואיכפתית בקרב הרפתות הקיבוציות.
אמנון מליחי, איש אוהב שטח, בא במגע צמוד עם הרפתנים ברפת ובמשרד מרכז המשק.. הוא מונה את העשייה של החברה במסגרת הפרויקט:
1. מכרז "בני בקר" – פעם בשבוע מתקיים מכרז להוצאת פרות מהרפתות לסוחרים שמתמודדים במכרז. אני עובר בין המשקים ומסווג את הפרות של הקיבוצים. 5 קיבוצים משתפים פעולה ואילו שניים מעדיפים למכור לבד (יטבתה וסמר). התוצאות מרשימות מאוד והמשקים מצליחים למקסם את ההכנסה ממכירת פרות וגם עם שקט נפשי על התהליך.

עם תומר הסגן
עם תומר הסגן
האזור קטן ורחוק ואין בו מקום ליותר מ-2 סוחרים ולכן, הרגישות לכל שינוי גדולה מאוד. המכרז עשה סדר ברפתות והרגיע חלק מהקונפליקטים שהיו קודם.
על פי דוחות שה"מ, נסגר הפער בין מחירי המכירה בערבה לבין משקי יח"מ ויש שיפור מתמשך בתחום.
2. ניהול – בכל רפת הוקם צוות היגוי שנקרא גם הנהלת רפת. עם חלקן אנחנו נפגשים פעם בחודש ועם אחרים פעם ברבעון. אני שותף בכל הדיונים ומשמש גם כיועץ למרכז המשק. הנהלת הקיבוץ מעורבת כיום, הרבה יותר, באשר לנעשה ברפת וגם תומכת ומגבה שינויים והשקעות.
3. כתובת מקצועית למנהל הרפת – סיוע בכל מה שקשור לרפת: איכות חלב, השקעות, הזנה, בריאות ועוד. בחלק מהרפתות מרכז המזון נסגר ועבר לאספקה חיצונית וזה לאחר ניתוח הביצועים והיכולות ברפת.
השנה הראשוה הייתה מורכבת ובהמשך, שיתוף הפעולה היה מדהים וחיובי שהניב פירות מוצלחים ביותר בכל המשקים.
4. התוצאות לאחר 3 שנים – כל הרפתות מסיימות את השנה עם רווחיות מכובדת. חלקן עברו ממצב קשה, עם מחשבות על סגירה לרווחיות מעודדת, ההתנהלות הרבה יותר טובה ומקצועית, יש שיפור מרשים ביכולות הניהול ובשיתוף הפעולה עם הנהלת המשק וזה בא לביטוי גם בדוחות הכספיים.
המקצוענים של פרוג'קט מגיעים לכל רפת, אחת לרבעון, ועוברים על הדוחות והמשמעות שלהם בתחומים השונים ובכך, מצליחים להתניע תהליכים חיוביים ברפתות.
סוכם על הארכת הפרויקט לתקופה נוספת ונמשיך לעשות, למען המשך ייצור יעיל ורווחי של חלב במשקי הערבה.

הלה ברפת הרובוטית עם מייק המזריע – 2008
הלה ברפת הרובוטית עם מייק המזריע – 2008

אתה נמצא כבר הרבה שנים בערבה, מה הם היתרונות והחסרונות בייצור חלב במקום המיוחד?
חסרונות

• עומס חום כבד – מעיק מאוד במשך תקופה ארוכה יותר מהצפון.
• מרחק – גדול מכל פעילות מקצועית וכלכלית בענף. להזמין טכנאי, משלמים 3,000 ש"ח רק על נסיעות ובלי עבודה. על הובלת כל טון מזון משלמים עוד 150 ש"ח לעומת הצפון.
• עלות עובדים – גבוהה מאוד, רובם עובדים זרים והעלות הכוללת היא לפחות 28 אג' לליטר.
• ניהול בינוני – קשה למשוך מנהלים מצוינים מאזורים אחרים ומסתפקים במה שיש במשק..
יתרונות
• העדר לחות – אמנם חם מאוד, אבל גם לחות מועטה וזו הקלה גדולה של האקלים הקשה.
• סככות יבשות – החום הגדול מיישב את המרבץ ומקטין גורמי מחלות.
• בידוד וטרינרי – המרחק מרפתות הצפון ובין הרפתות, מגדיל את הבטיחות הביולוגית ושומר על ניקיון העדרים.
• פחות בעיות בריאות – פחות דלקות מסוגים שונים, פחות חולי. היובש, האקלים והקלטור, מקלים על הסיכון. סוחרים אוהבים את הפרות בערבה כי הן בריאות יותר.
• שקט – הכול רגוע וזה בריא לבני האדם וגם לפרות.

הערבה היא אזור קטן ורחוק ואין בו מקום ליותר מ-2 סוחרי בקר ולכן, הרגישות לכל שינוי גדולה מאוד. המכרז עשה סדר ברפתות והרגיע חלק מהקונפליקטים שהיו קודם

אני נמצא בערבה כבר 7 שנים, עזבתי בית מבוקש על חוף הים, מרגיש תחושת שליחות – התאהבתי בערבה ומרגיש כל יום מה זה איכות חיים, בשקט ובחום.
ללמוד את הפרה, לחיות אותה, להבין את הצרכים שלה, לשתות קפה ברוגע, לעבור בתוך הסככות ובמכון וללמוד בשקט, בלי רעשי סביבה.
עושים 7 צינונים ביום, יש ערפול בלי לסגור וילונות, הרוח נהדרת.
מחלבת יטבתה – מחלבת בוטיק מצוינת, תומכת, מאוד סלחנית, אכפתית, שווה ללמוד ממנה ואולי בגלל הגודל והקרבה..

אכן, אמנון עושה עבודה מצוינת עם תחושת שליחות ואתגר שגם מביאה לתוצאות יפות הן ברפת בפארן, שאותה הוא מנהל ישירות והן, ברפתות האזור שבהן הוא פועל בשליחות הפרויקט.

אודות admin

עשוי לעניין אותך

עמי ארנין

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016 ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>