עמוד הבית / חדשנות / משק החי / השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

השפעת צינון פרות יבשות על ביצועיהן בתחלובה העוקבת

סיכום ניסוי 2016

ד"ר עמי ארנין, ד"ר איתי עסיס, ד"ר בני שריר, ד"ר מיכאל ואן סטרטן – החקלאית
arnin@hachaklait.co.il

משק הבקר והחלב

תוצאות הניסוי מראות שבניתוח כלל נתוני הניסוי, לא נמצא הבדל בין קבוצות הניסוי והביקורת, במדדי מחלות המלטה, חלב ופוריות בתחלובה העוקבת.
ניתוח נתוני תנובת החלב לפי חודש המלטה, הראה יתרון מובהק לצינון בחצר ההמתנה בפרות שהמליטו בחודשים 7, 8, 9

מבוא
רפת החלב הישראלית משקיעה מאמצים רבים בצינון הפרות החולבות במהלך הקיץ. להשקעה זאת יתרונות רבים בשימור תנובת החלב והפוריות גם בעונה החמה, אך היא כרוכה בעלויות ניכרות, דבר המחייב בחינה מתמדת של שיטות הצינון ושגרות ההפעלה של אתרי הצינון השונים ברפת. מקובל להניח, שצינון הפרות בתקופת היובש חיוני במטרה להפחית את עקת החום, שממנה סובלות הפרות וע"י כך לצמצם את הנזקים הנלווים אליה. נזקים אלו באים לידי ביטוי בתקופה שלאחר ההמלטה. למרות זאת, בישראל צינון פרות בתקופת היובש עדיין פחות מקובל ורבים המשקים, שלא מצננים כלל את הפרות היבשות. גם במשקים אשר נוהגים לצנן יבשות, הדבר נעשה באופן חלקי בהתאם לזמינות ולפניות חצר הצינון.

עמי ארנין
עמי ארנין
ניסוים שונים אשר נערכו בחו"ל מצאו השפעה חיובית לצינון הפרות היבשות. נמצאה השפעה על משקל הוולד, איכות וכמות הקולוסטרום, שינוי במצב גופני, מחלות המלטה, תנובת החלב בתחלובה העוקבת וביצועי הפוריות. למרות זאת, בתנאי הארץ המידע בנושא חסר, עקב העובדה שבוצעו רק שני ניסויים. אחד לפני כ-30 שנה והשני לפני כ-10 שנים, שניהם נעשו ברפת אחת בלבד.
צינון יבשות שונה במהותו מצינון הפרות החולבות עקב הדרישות המטבוליות והפיזיולוגיות השונות. מבחינה ממשקית צינון הפרות היבשות בחצר ההמתנה הוא היעיל ביותר בהורדת חום גופן, אך גם הקשה ביותר לביצוע .
מטרת המחקר: לבדוק האם ובאיזו מידה צינון קבוצת הפרות היבשות, שלוש פעמים ביום, בחצר ההמתנה במהלך הקיץ, יפחית את הנזק המשויך לעקת החום, כפי שבא לידי ביטוי לאחר ההמלטה –מחלות המלטה, תנובת חלב ופוריות.

שיטות וחומרים: המחקר היה רב מוקדי והתבצע בשלוש רפתות קיבוציות באזור הגליל המערבי ועמק זבולון, החל ממחצית חודש יוני ועד למחצית חודש אוקטובר. נבחרו שני משקים ללא קבוצת הכנה, שבהם הפרות היבשות נמצאות בקבוצה אחת ללא חלוקה ליבשות ולהכנה. במשק א' הייתה קבוצת הכנה אשר חולקה בהתאם.
בכל משק אשר השתתף בניסוי, חולקה חצר היבשות לשני חלקים שווים ופרות אשר התייבשו הוקצו לקבוצת הניסוי( עם צינון) או לקבוצת הביקורת ( ללא צינון) . החלוקה בוצעה לפי טופס רנדומיזציה סטנדרטי.
לניסוי נכנסו רק מבכירות ופרות אשר התייבשו באופן תקין, לא מוקדם, החל מתחילת חודש מאי עד לסוף חודש ספטמבר. הצינונים החלו באמצע חודש יוני ונמשכו עד למחצית חודש אוקטובר. הפרות אשר יובשו בתחילת חודש מאי קיבלו צינון רק בשבועיים האחרונים של תקופת היובש שלהן. פרות אשר יובשו באמצע יוני צוננו בכל תקופת היובש שלהן ואילו פרות אשר יובשו בסוף ספטמבר, צוננו רק בשבועיים הראשונים של תקופת היובש שלהן.
במהלך תקופת הצינונים קיבלה קבוצת הניסוי שלושה צינונים ביום בחצר הצינון (כל צינון 60-45 דקות) וקבוצת הביקורת לא צוננה כלל. בחצר היבשות היו בשני משקים מספר מועט של מאווררים. ללא מערפלים או מתזים.
בכל אחד מהמשקים הושתלו אוגרי נתוני טמפרטורה (לוגרים) ב-10 פרות מקבוצת הניסוי וב-10 פרות מקבוצת הביקורת, פעמיים במהלך התקופה, למשך מספר ימים, לצורך הערכת איכות הצינון ובקרה על שיגרת הצינון. כמו כן, מוקם בכל משק לוגר טמפ' ולחות לצורך הערכת עומס החום במקביל לימי המדידה.
בכל משק בוצעו שתי מדידות מדגמיות של צריכת מזון השוואתית לקבוצתו הניסוי והביקורת. האבוס נוקה בבוקר לפני חלוקת המזון. הכמות אשר חולקה לכל קבוצה נמדדה ע"י משאית החלוקה ולמחרת נאספו השאריות בכל קבוצה ונשקלו.
בסיום הניסוי בוצע ניתוח סטטיסטי של נתוני מחלות המלטה נתוני תנובה ופוריות עד 180 יום לאחר המלטה.
תוצאות – גרף 1. מציג את מדידות הטמפ' אשר בוצעו באחד המשקים. ניתן לראות את ההבדל בין קבוצת הביקורת אשר מציגה גרף עולה ויורד בהתאם לשעות היממה ולעומתה, קבוצת הניסוי מציגה גרף עם שלוש ירידות טמפ' חזקות בכל יום, בעת הצינון בחצר הצינון. כמו כן, ניתן לראות שלאחר החזרה מהצינון, טמפ' הפרות המצוננות עולה לזמן קצר מעל פרות הביקורת.
טבלה 1. מציגה את נתוני שקילות צריכת המזון המדגמיות. ניתן לראות שלמעט שקילה אחת שבה נמצא הבדל בין הקבוצות, בשאר השקילות לא נמצא הבדל של ממש בין צריכת המזון בקבוצת הצינון לעומת, קבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר מראות, שבניתוח כלל נתוני הפרות, לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות הטיפול והביקורת בתחלובה העוקבת, בכל אחד מהמדדים הבאים: מחלות המלטה, ביצועי פוריות, תנובת חלב. ניתוח הנתונים לפי חודש המלטה לא מצא הבדלים בין קבוצת הטיפול והביקורת במדדי הפוריות ומחלות הרחם, אולם נמצא הבדל מובהק בתנובת החלב בין פרות הניסוי והביקורת שהמליטו בחודשים 7, 8, 9.
גרף 1. מדידות טמפ' מדגמיות
Untitled-3

משק

טיפול שקילה ראשונה
א צינון 18.5
ב 12.8 15.5

ביקורת 16.8
13.2 15.4

טיפול שקילה שניה
צינון 16
20 17.6

ביקורת
16.3 19.5 17.9

ניתוח סטטיסטי

דלקת רחם: לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צינון בתקופת היובש לדלקת רחם.
טבלה 2. הקשר החד משתני בין צינון בתקופת היובש לבין דלקת רחם
גורם רמה מס' תצפיות עם צינון ללא צינון ערך P
דלקת רחם
ללא דלקת 211 65.9% 64.8% 0.93
עם דלקת 112 34.1% 35.2%

פוריות: לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צינון בתקופת היובש להתעברות בהזרעה ראשונה.
טבלה 3. הקשר החד משתני בין צינון בתקופת היובש לבין התעברות בהזרעה ראשונה
גורם רמה מס' תצפיות עם צינון ללא צינון ערך P
התעברות הז' ראשונה
לא התעברה 195 76.1% 68.2% 0.19
התעברה 75 23.9% 31.8%

תנובת חלב: הקשר נבדק במודל רב משתני (רגרסיה לינארית עם אפקט שולי ע"מ לקחת בחשבון מדידות חוזרות). יבשות שצוננו בתקופת היובש הניבו ב-90 ימים הראשונים בתחלובה 0.4 ק"ג ליום יותר מפרות שלא צוננו בתקופת היובש, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (P = 0.61).

טבלה 4. הקשר בין תנובת חלב יומית ב-90 ימים הראשונים בתחלובה לבין צינון בתקופת היובש
גורם רמה הפרש בתנובת חלב (ק"ג) שגיאת תקן ערך p

חודש שקילה

1 3.7- 0.7933 0.001>
2 1.6 0.5232 0.002
3 0

טיפול
עם צינון 0.4 0.7925 0.613
ללא צינון 0.0

ניתוח נתוני תנובת החלב לפי חודש המלטה הראה יתרון מובהק לצינון בפרות אשר המליטו בחודשים 7, 8, 9. לעומתן, הפרות אשר המליטו בחודשים 10, 11, 12 נתנו פחות חלב אולם, לא באופן מובהק.

טבלה 5. תנובת חלב לפי חודש המלטה
מודל רב משתני לתנובת חלב בשש שקילות לפי חודש המלטה
חודש המלטה טיפול הפרש (ק"ג) סטיית תקן ערך P
7, 8, 9 עם צינון 1.83 0.8455 0.031
ללא צינון 0
10, 11, 12
עם צינון -1.30 1.0172 0.201
ללא צינון 0

דיון
צינון קבוצת הפרות היבשות הנו נושא בעל חשיבות רבה ליצרנותה העתידית של הפרה. במחקרים רבים בחו"ל נמצא שלצינון זה השפעה מיטיבה על הפרות. מבחינה ממשקית הדרך היעילה ביותר להורדת חום גופן של הפרות היא על ידי צינון בחצר ההמתנה, אולם זאת גם הדרך היקרה ביותר לצנן את הפרות, עקב עלויות עבודה, חשמל ומים. מכיוון שקיימת חוסר אחידות בין המלצות היועצים השונים, לגבי הדרך הנכונה לצינון הפרות היבשות, חשוב לבדוק האם הצינון בחצר ההמתנה היא אכן הדרך המתאימה לצינון קבוצה זאת, או שניתן לעשות זאת באתרים אחרים ובשיטות אחרות ברפת ובעלות נמוכה יותר.
בעבודה שפרסמו הלל מלכה וחובריו בשנת 2017, נמצא שצינון הפרות היבשות בסככת היבשות עצמה, נמצא כעדיף על צינון בחצר ההמתנה. קיים עדיין חוסר בהירות לגבי הדרך המדויקת אשר בה מומלץ לצנן את הפרות היבשות. נושא זה דורש מחקר נוסף, בכדי שניתן יהיה להמליץ על הדרך המיטבית לצינון הפרות היבשות.

סיכום
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת צינון של פרות היבשות בחצר הצינון על שיעור אירועי מחלות המלטה וכן על ביצועי ההנבה והפוריות שלהן בתחלובה העוקבת .החקלאית א
הניסוי בוצע בשלושה משקים בחודשי הקיץ של שנת 2016. בכל משק חולקה קבוצת היבשות לקבוצת ניסוי אשר קיבלה שלושה צינונים ביום בחצר הצינון וקבוצת הביקורת אשר לא צוננה כלל. בשני משקים הופעלו מאווררי הרקולס בחצרות של שתי הקבוצות באופן רציף כל מהלך הניסוי. במשק השלישי לא הופעלו כלל מאווררים בחצר הרביצה.
במהלך תקופת הקיץ, בוצעו בכל משק שתי מדידות חום מדגמיות בשתי הקבוצות. כמו כן, בוצעו שתי מדידות של צריכת מזון השוואתיות בין שתי הקבוצות.
תוצאות הניסוי מראות שבניתוח כלל נתוני הניסוי לא נמצא הבדל בין קבוצות הניסוי והביקורת, במדדי תחלואה חלב ופוריות בתחלובה העוקבת. ניתוח נתוני תנובת החלב לפי חודש המלטה, הראה יתרון מובהק לצינון בחצר ההמתנה בפרות שהמליטו בחודשים 7, 8, 9.
תוצאות הניסוי מעלות את האפשרות שצינון הפרות היבשות בחצר ההמתנה, בדומה לצינון הפרות החולבות, אינו יעיל באותו אופן. נדרשים ניסוים נוספים בכדי לבדוק שיטות צינון אחרות אשר ממוקמות בחצר היבשות ואינן ממחייבות הולכה של קבוצת היבשות אל חצר ההמתנה.

תודות:
הניסוי בוצע במימון חברת מילובר מרכזי מזון ועל כך אנו מודים להם על שנרתמו למשימה חשובה זאת לקידום הידע והממשק בענף .
כמו כן, מגיעה תודה רבה לאנשי הצוות ברפת ראש הנקרה, רפת יסעור, רפת אושה על נכונותם ועזרתם במהלך הניסוי. ולד"ר מיכאל ואן סטרטן על העזרה בתכנון הניסוי והניתוח הסטטיסטי.

אודות admin

עשוי לעניין אותך

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל

ביטחון מזון לעם ישראל

זכורות לנו הכוונות להביא מים במכליות מטורקיה, ותארו לעצמכם שהיינו סומכים עליהם ולא על עצמנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>