עמוד הבית / כלכלה ומשפט / חקיקה / התמיכה בחקלאות בישראל, לעומת התמיכה באירופה – פחות מרבע

התמיכה בחקלאות בישראל, לעומת התמיכה באירופה – פחות מרבע

עו"ד ד"ר חגית בולמש: "באיחוד האירופי המועצות החקלאיות זכאיות לפטור כמו החקלאים, אולם בישראל החליטו עתה להוציא אותן אל מחוץ לפטור"

שמעון וילנאי

תמיכה כספית בחקלאות, שהוכרה בשנותיה הראשונות של המדינה תחת המושג סובסידיה נעלמה זה מכבר מנוף ארצנו. הממסד, לאורך שנים התעלם לחלוטין מהענקת תמיכה ראויה בחקלאות ישראל ועובדי האדמה שנאנקים תחת נטל מכביד של מסים והשקעות רבות, שכחו זה מכבר את הימים שבהם ניתן היה לממש או למשש מזומנים שיסייעו להם להגן על פרנסתם בכבוד.
מול המתרחש בעולם הגדול, חקלאות ישראל מדשדשת ואינה רואה ברכה ממשלתית בעמלה. במצב שכזה ראוי לבחון מקרוב עד כמה חקלאי אירופה זוכים להערכה לאומית שבאה לכלל ביטוי במענקים כספיים לא מבוטלים. עורכת הדין וד"ר לרגולציה ולהגבלים עסקיים חגית בולמש בחנה בשנים האחרונות את סוגיית התמיכות החקלאיות ברחבי יבשת אירופה בהשוואה למה שזוכים או נכון יותר לומר, לא זוכים חקלאי ישראל.

עו"ד ד"ר חגית בולמש צילום: עופר וקנין
עו"ד ד"ר חגית בולמש צילום: עופר וקנין

"המחאה החברתית שמה דגש על הצרכן. ההסתכלות של משרדי הממשלה התמקדה ברווח המיידי של מוצר לצרכן ולא הצליחה להפנים את התהליכים שמובילים להתייעלות אמיתית של המשק, שהמחיר לצרכן הוא רק ביטוי אחד שלו. המקום המרכזי שרואים בו את הפספוס הוא החקלאות" קובעת עורכת הדין בולמש. תחום החקלאות כולו משלב בין ערכים ציבוריים לפרטיים. הערך הציבורי מקפל בתוכו יישוב אזורי ספר, פיתוח קרקע ונוף, אקולוגיה, משק אוטרקי, תעסוקה וייצוא, והערכים האלה קשים לכימות ברמת המחיר לצרכן הבודד, אולם יש להם ערך כלכלי גדול למדינה.
מוסיפה עו"ד בולמש: "בשנת 2014 השיקו באירופה תכנית בשם CAP שמשלבת חשיבה כלל מערכתית של כל הרגולטורים ושמטרתה פיתוח כלכלי סביבתי וטריטוריאלי של החקלאות באיחוד האירופי. לביצוע התכנית הקצו, משנת 2014 ועד שנת 2020, 408 מיליארד אירו שהם כ-811 אירו לאדם לשנה בתקציב שמועבר לחקלאים. בישראל תקציב משרד החקלאות בשנת 2013 לדוגמא היה מיליארד ו-600 מיליון שקלים, נתון של פחות מרבע ממה שמקבלים באירופה משרדי החקלאות לתושב".

"אתן לך דוגמה נוספת: אירלנד קיבלה השנה מיליארד ומאתיים מיליון אירו לתמיכה ישירה בחקלאים ובמדינה זו יש מחצית ממספר התושבים שחיים בישראל. התכנית של CAP זה לא רק הסתכלות כלכלית על המוצר, אלא ייצור מזון בריא, ניצול יעיל של משאבי טבע ופיתוח טריטוריאלי של אזורי ספר, עידוד התחרות והוזלת מחיר לצרכן, וזו רק מטרה אחת מבין המטרות".
עורכת דין ד"ר בולמש קובעת כי הרצון של האיחוד האירופי היה לשלב בין הרגולטורים על מנת לבנות תכנית מתואמת לכל המשרדים. בישראל לא הצליחו להגיע לאיחוד מטרות בתחום החקלאי. לא הכינו תכנית ארוכת טווח ורחבת היקף שתשלב בין המטרות השונות של המשרדים. באירופה נדרשו לדבריה שלוש שנים של הליכי חקיקה ושילוב בין משרדים ותקציבים. בלי שילוב כזה קשה לבנות תכנית מסודרת שתגן על החקלאים ותעודד תחרות.
לדבריה, החקלאים באירופה נהנים ממעמד שמאפשר להם לקבל תמיכה ישירה מעצם היותם חקלאים. ההבנה שחקלאי נותן שירות לציבור וחשוב לחברה, הובילה למחשבה שיש לעודד אותו בתמיכה חקלאית, בסיוע לקבלת מימון ואשראי ולעודד אותם להתאגד בקבוצות המקבלות תקציב נוסף על עצם ההתארגנות. "כשהבינו באירופה שיש בריחה גדולה מהפריפריה ומהחקלאות וירידה מתמדת בכמות העסקים באזורים אלה, החליטו שם לעודד, בתקציב ישיר, חקלאים חדשים וצעירים שיעברו לפריפריה ויבנו שם את עתידם כחקלאים".
עו"ד בולמש מציגה בפנינו מעשה בגזר ומציינת שבישראל האבחנה היא שמוצר מצונן כגזר אינו מוצר חקלאי, שעה שבאירופה גזר הוא מוצר חקלאי לכל דבר. "רשות ההגבלים העסקיים קבעה שגזר מצונן אינו מוצר חקלאי אלא תעשייתי, ולכן הגזר אינו זוכה להגנה בחוק ההגבלים כמו מוצרים אחרים שהם ברי-הגנה. משרד הכלכלה ובעיקר מרכז ההשקעות שלו אינו מוכן לתת תקציבים לחקלאים מגדלי הגזר המצונן כי זה אינו מוצר חקלאי. לחקלאים צמצמו את יכולת ההגנה על ידי אותו משרד, בלי כיוון אחיד מהו מוצר חקלאי. זו דוגמא שמצביעה כמה צריך אחידות בין גופים ממשלתיים בפן החקלאי".
חגית בולמש אומרת בלא היסוס: "אבסורד. חקלאי חפץ לקבל הגנה ורשות ההגבלים העסקיים מונעת ממנו לקבל הגנה כי המוצר בעיניה אינו חקלאי, ומאידך מונעים ממנו תמיכה כמוצר תעשייתי על ידי מרכז ההשקעות כי הוא אינו מספיק תעשייתי". הדוקטור להגבלים עסקיים מציגה סוגיה אחרת שקיימת אך ורק בישראל. "במדינות האיחוד האירופי העניקו הגנה תחת חוק ההגבלים העסקיים למועצות החקלאיות השונות. בישראל, מחודש מרס, המועצות החקלאיות הוצאו אל מחוץ לפטור החקלאי ומעמידים אותן בספק מהו הגבול שמותר להן לפעול מול החקלאים. עד היום אין תשובה חד משמעית מה יהיה המעמד של המועצות החקלאיות בישראל מהחודש הזה ואילך. באיחוד האירופי המועצות החקלאיות זכאיות לפטור כמו החקלאים, אולם בישראל החליטו עתה להוציא אותן אל מחוץ לפטור".
חגית בולמש מדגישה כי החקלאות בישראל חשובה כערך בפני עצמה, והתחרות על לב הצרכן היא רק ערך אחד, חשוב ככל שיהיה, מול ערכים חשובים נוספים. "הפנמה גדולה צריכה להיות בכל הנוגע לשילוב של משרדים ממשלתיים לצורך בניית תכנית שתכיר בחקלאות כערך חברתי עצמאי, שמסייע לשמור על מספר מטרות: שמירה על מדינת ישראל כמשק אוטרקי באספקת מזונות לתושבי המדינה, שיפור איכות המזון ואספקת מזון בריא יותר, הקטנת בעיית האבטלה בפריפריה ובאזורי ספר והגנה על עסקים קטנים". לסיום אומרת ד"ר בולמש כי התכנית האירופית אינה מושלמת ויש קשיים ביישומה אבל שינוי החשיבה שנעשה במדינות האיחוד האירופי, בתחום החקלאי, מהווה בהחלט יעד לחיקוי.

 

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

Totally free Slots For Fun – Earning Interesting With Slots For Entertaining

Totally free Slots For Interesting – Making Fun Together With Slots For Fun Finding absolutely …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>