עמוד הבית / פני ההתיישבות / דעות / מתי מדינת ישראל תבין את גודל המשבר שפוקד את הענף?

מתי מדינת ישראל תבין את גודל המשבר שפוקד את הענף?

לחקלאות חשיבות עליונה ובלתי מבוטלת לכל מדינה בעולם ובמיוחד לישראל, אשר מתמודדת עם איומים קיומיים מאז הקמתה. אם כן, שלא כמו בארה"ב ובאירופה, מדוע מדינת ישראל אינה תומכת בחקלאים במידה מספקת?

דותן חכים

רבים מחקלאי ישראל, מי שהצליחו לשרוד את המשברים החוזרים ונשנים בענף החקלאות, עומדים בפני קריסה כלכלית טוטלית או במקרה הטוב, מנסים ומתמודדים עדיין עם חוסר רווחיות ועם חששות כבדים לגבי עתיד פרנסתם.

אין כל ספק שלחקלאות חשיבות עליונה ובלתי מבוטלת לכל מדינה בעולם ובמיוחד לישראל, אשר מתמודדת עם איומים קיומיים מאז הקמתה. מעבר לחשיבות השמירה על הרצף הטריטוריאלי במדינה והבטחת אספקת המזון במקרה של חרם או מלחמה, יש לחקלאות חשיבות בפיזור האוכלוסייה ובתמיכה בפריפריה, שמירה על הטבע והסביבה, על ערכי מורשת ועל אהבת האדמה.

בנוסף לכך, אנו עדים להערכה הולכת וגוברת לנוף נטול בטון ולמרחבים פתוחים וירוקים, אשר מועילים לנפשו של האדם ולאיכות חייו. מחקר מקיף שנעשה במרכז האירופי לסביבה ולבריאות האדם באוניברסיטת אקסטר הבריטית מוכיח קשר ישיר בין דיכאון וחוסר במרחבים מוריקים.

למרות זאת, שלא כמו בארצות הברית ובמדינות המפותחות באירופה שבהן מכירים ביתרונות החקלאות ופועלים להגנתה, מדינת ישראל אינה תומכת בחקלאים במידה מספקת ואינה מגינה על הענף בכלים שברשותה. לכן, רבים מהחקלאים נוטשים את שדותיהם ומחפשים מקורות פרנסה אחרים. השאלה הנשאלת היא: מתי מדינת ישראל תבין את גודל המשבר שפוקד את הענף ומה אפשר לעשות? האם גם כאן ירוצו מנהיגי המדינה לכבות שריפות רק לאחר שהאש תכלה את כל החלקות המוריקות?

בסוף "סיבוב אורוגוואי" בשנת 1994, סבב שיחות שארך שש שנים בהובלת ארגון הסחר העולמי, נחתם הסכם להגבלת הסובסידיות הישירות. למרות ההסכם, ממשיכות המדינות לתמוך בחקלאיהן ומוצאות דרכים יצירתיות לסבסד אותם באמצעות תמיכה שאינה קשורה ישירות בייצור.

סובסידיות אלו נקראות גם סובסידיות "עקיפות" ובעזרתן מחזקות המדינות את החקלאים ושומרות על מידה של רווחיות. תמיכות מסוג זה פופולריות ביותר ומרב הצעדים הננקטים בהן הם קביעת מחיר מטרה או מחיר מינימום, התאגדות יצרנים לצורך בקרה על המחיר, מתן מכסות ייצור וכמובן, הגבלת היבוא על-ידי מכסים.

מחקרים של OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, מראים את הפער הניכר בתמיכה בחקלאים בין המדינות המפותחות לישראל. בעוד שהשיעור הממוצע של התמיכה בחקלאות במדינות OECD הוא 18.23% מהכנסות החקלאים והשירותים התומכים בחקלאות, שיעור התמיכה בחקלאים הישראלים הוא 8.08% בלבד, דהיינו פחות ממחצית הממוצע בשאר המדינות המפותחות.

גם כאשר מביטים במדד שונה במקצת מגלים שהיחס נשמר, וגם כאן יכולה מדינת ישראל להשתפר. שיעור התמיכה הכללית שמקבלים חקלאי ישראל מהמדינה הוא 0.289% מהתוצר הלאומי הגולמי, לעומת התמיכה בחקלאים במדינות ה-OECD אשר מגיעה ל-0.752% מהתל"ג, כלומר – 250% יותר מאשר במדינת ישראל. במספרים אבסולוטיים, הפער גדול עוד יותר מכיוון שסך התל"ג של ישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות.

תמיכה כללית בחקלאים כאחוז מהתל״ג מקור: ארגון OECD
תמיכה כללית בחקלאים כאחוז מהתל״ג
מקור: ארגון OECD

תמיכה כללית בחקלאים כאחוז מהתל"ג מקור: OECD

התשובה להבדלים האדירים בין ישראל למדינות אחרות מצויה בסדרי העדיפויות של המדינה וההכרה בחשיבות החקלאות. [2]באירופה, 40% מהתקציב של האיחוד האירופי מוקדש לתמיכה בחקלאים. בין השנים 2014-2020 עתיד האיחוד האירופי להשקיע 60% מתקציבו, 100 מיליארד יורו, בתמיכה בחקלאים ובמעבר לגידולים אקולוגיים ובני קיימא.

הקו המנחה באיחוד הארופי הוא שלתמיכה בענף החקלאות חשיבות חברתית-כלכלית, שמירה על קיום בכבוד של חקלאי מדינות האיחוד ותמיכה בפריפריה, כמו גם אספקת מזון ראוי לתושבים. האיחוד מפעיל "תמיכות ירוקות", אשר מסייעות לחקלאים לייעל את העבודה בעזרת מיכון ושיטות עבודה מודרניות יותר. כמו כן, התמיכות הירוקות מסייעות במעבר לייצור אקולוגי ובמזעור ההשפעה השלילית על הסביבה והתוצרת החקלאית.

במשק החלב העזרה לחקלאים אף גדולה יותר. האיחוד נוקט בגישה ישירה ומשלם לחקלאי עבור כל ליטר שהוא מייצר ובכך מוזיל את העלות לצרכן. לכן מוצרים כגון חלב, יוגורט, חמאה וגבינות מסוגים שונים יהיו זולים יותר באירופה מאשר בישראל. גם אם תמיכות שונות, כגון פרמיות על גודל החווה, מחליפות את התשלום הישיר בעקבות הדרישה של ארגון הסחר העולמי, העזרה לחקלאי לא תיעלם אלא תשנה את אופייה. בנוסף, האיחוד תומך בתיאום מחירים, במחיר מינימום, במחקר ובפיתוח ובמכס אשר מגן מפני יבוא של מוצרים זולים יותר.

מדיניות דומה מאוד, בדמות סובסידיות ועזרה לא-מבוטלת למשק החלב, יש גם ב"אבירת השוק החופשי", הלוא היא ארצות הברית של אמריקה. פקודת שיווק פדרלי מבטיחה מחיר מינימום, התערבות הממשלה במקרה של עודף חלב בשוק ע"י רכישה במחיר המינימום, ביטוח במקרה של חלב פגום, סיוע לחקלאים צעירים וסיוע לפריפריה.

תמיכות והתערבויות ממשלתיות בשוק - ישראל ומדינות אחרות מקור: מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל
תמיכות והתערבויות ממשלתיות בשוק – ישראל ומדינות אחרות מקור: מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

בישראל המצב שונה והעזרה היחידה של המדינה למשק החלב היא בהתרת השימוש במכסות חלב אשר מווסתות את ההיצע, ויחד עם מחיר מטרה שומרות על רמת רווח מינימלית. שלא כמו באירופה, הצרכן הוא זה שנושא במלוא התשלום עבור החלב ולא המדינה. בשוק הפירות והירקות המצב גרוע עוד יותר והחקלאים מוצאים עצמם מוכרים במחירי הפסד ומתמודדים עם הצפת שוק עקב חוסר הפיקוח והיעדר התאגדות ראויה.

המסקנה ברורה וחד-משמעית, לחקלאות חשיבות עליונה ועל זאת אין עוררין. האם יהיה זול יותר לייבא סחורה חקלאית ממדינות לא-מפותחות עם עלויות ייצור נמוכות יותר? אכן כן. אך אף מדינה מפותחת לא תעשה דבר כזה. ביטול מכסות והסרת מחירי המינימום יביא לקריסה מוחלטת של ענף החלב והביצים ויוביל למשבר עמוק וארוך מאוד.

בענף הירקות והפירות, רצוי לקבוע מחיר מינימום לחקלאי ומקסימום לצרכן ולאפשר העברת הערך הכספי למגדל. בנוסף, המדינה חייבת לשאת באחריות ובסבסוד של הובלת הענף לחדשנות ומעבר לגידולים בני קיימא, אשר יעמדו בסטנדרטים חדשים שיציבו מדינות האיחוד האירופי.

על מקבלי ההחלטות להבין שלסבסוד החקלאות, כמו לתמיכה במיליארדי שקלים שמקבלות חברות גדולות כגון טבע, כי"ל ואינטל, יש ערך מוסף לחברה כולה, ולרשות מקבלי ההחלטות עומדים שלל כלים לעשות זאת. על החקלאים מוטלת האחריות להתאגד יחד ולהבהיר למקבלי ההחלטות, שהמחיר של העדר תמיכה היום יהיה יקר בהרבה בעתיד הקרוב.

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

2משה_ינאי

מפקד ארצי בחקלאות

The Perfect Gifts,Small Gift Earrings ,Bracelet,Necklaces ,Charms, RiNG "; The Perfect Gifts ,fashion and popular,Women's …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>