עמוד הבית / חדשנות / עבודת השורשים של עץ הזית

עבודת השורשים של עץ הזית

מחקר גנטי חדש שבדק את אוכלוסיית זית הבר בצפון ישראל מאפשר לנו
להכיר טוב יותר את העץ שהפך לסמל לאומי

יוני וייץ

עצי זית עתיקים, מסועפים ועצומים בגודלם, נמצאים בסמוך ליישובים קדומים רבים ברחבי ישראל – דיר חנא וראמה בגליל, עין כרם וגת שמנים בירושלים ואחרים. גילם של חלק מהעצים מוערך ביותר מאלף שנים. שרידים ארכיאולוגיים של עץ הזית נמצאו בארץ באתרי יישוב מתקופות קדומות אף יותר, החל מתקופת הברונזה הקדומה (3,000 לפני הספירה), וההערכה היא שהעץ תורבת באזורנו והתפשט מכאן לכל אגן הים התיכון. חשיבותו של עץ הזית ניכרת מהאזכורים הרבים שלו בכתבי קודש ובסיפורי עמים, לצד תרומתו הקולינרית למטבח הים-תיכוני וערכו הכלכלי כמקור לשמן וכמאכל.

האם אפשר למצוא גם היום את מיני הבר המקוריים שמהם טיפחו בני קדם את מיני הזית שאנחנו מכירים היום? שאלה זו ושאלות דומות לה מעסיקות את דוקטור עוז ברזני מבנק הגנים של מינהל המחקר החקלאי, שחוקר את האקולוגיה והגנטיקה של אוכלוסיות צמחי בר בארץ.

במחקר שנערך לאחרונה על עצי זית עתיקים בחן ד"ר ברזני, בשיתוף חוקרים מישראל, מהרשות הפלסטינית ומגרמניה, את הרקע הגנטי של הזית האירופי (Olea europaea) – מין הזית שתורבת בישראל וזניו מוכרים לכולנו.

מהבר לתרבות

לשם המחקר, נבחרו עצי זית ממין מתורבת ועצי זית שנחשדו כעצי בר לפי המראה החיצוני שלהם. דגימות העצים המתורבתים נלקחו מאתרים ארכיאולוגיים שונים ברחבי הארץ, מהגליל ועד הרי יהודה, שבהם עצים אלה שימשו את האדם בתקופות שונות.

עצי הבר נבחרו על-ידי ארבעה חוקרים – ד"ר ברזני, ד"ר אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, ד"ר ארנון דג ממכון וולקני וד"ר זהר כרם מהפקולטה לחקלאות – מקרב אוכלוסיות "חשודות" כטבעיות בבתי גידול שונים: נחל אורן, בית אורן ועופר שבכרמל, ואזור אדמית וצורית בגליל המערבי. העצים נבחרו לפי המראה החיצוני שלהם – הם דומים יותר לשיחים, בשונה מעצי הזית הרגילים והגבוהים יותר.

ככלל, למיני בר ולמינים מתורבתים יש מאפיינים גנטיים שונים. מיני הבר צריכים לשרוד בתנאי הטבע המשתנים, ולכן יש בהם שונות גנטית בין הפרטים ומגוון גנטי גבוה בקרב כלל האוכלוסייה. לעומתם, מינים מתורבתים עברו תהליך ארוך של ניפוי סלקטיבי, שבמהלכו בחר האדם לגדל פרטים בעלי מאפיינים גנטיים מסוימים שחשובים לו – כמו טעם טוב או תנובת פרי גבוהה. כך נוצר מצב שבו הפרטים המתורבתים דומים גנטית זה לזה, והמגוון הגנטי באוכלוסייה נמוך.

לאורך השנים, המינים המתורבתים עשויים להשפיע על אוכלוסיות הבר של המינים באמצעות הפריה, שגורמת ל"זיהום גנטי" במאגר הגנים של האוכלוסייה הטבעית. הכרת הגנטיקה של מיני הבר הטבעיים חיונית לשימור שלהם – לצורכי מחקר ולצורכי המשכיות קיומם בטבע.

עץ זית מתורבת בבית ג'מאל צילום עוז ברזני
עץ זית מתורבת בבית ג'מאל צילום: עוז ברזני

זית משובט

בשלב ראשון המחקר בחן את הזהות הגנטית של המינים המתורבתים באמצעות שיטה שבודקת רצפים קצרים שחוזרים לאורך הגנום (SSR – Simple Sequence Repeat). דמיון בתדירות הרצפים החוזרים מעיד על "זהות גנטית" בין הפרטים. ואכן נמצא שמרבית זיתי התרבות העתיקים בארץ הם בעלי זהות גנטית אחידה. החוקרים מעריכים שמרביתם ניטעו באמצעות "שיבוטים", בשיטות חקלאיות מסורתיות, כגון ייחורים והרכבות.

בשלב שני נבדקו העצים מאוכלוסיות "חשודות" כטבעיות. הבדיקה הגנטית העלתה תוצאות מפתיעות: עצי הזית מאדמית ומנחל אורן אכן נמצאו בעלי זהות גנטית ייחודית ומגוון גנטי גבוה, כצפוי מעצי בר. הזיתים בצורית, לעומת זאת, נמצאו זהים לזנים התרבותיים, ואף-על-פי שמבחינה חיצונית הם נראו בתחילה כעצי בר, כנראה אלה זני תרבות, שרידים לחקלאות עתיקה.

בעופר ובבית אורן התוצאות מורכבות יותר: האוכלוסיות נמצאו מעורבות בהרכבן הגנטי וכללו עצים בעלי הרכב גנטי ייחודי, לצד עצים מהמקור הגנטי המתורבת. האוכלוסיות המעורבות מעלות סימני שאלה מעניינים: האם מקור זיתים אלה מאוכלוסייה מתורבתת עתיקה ש"התפראה" ועברה שינויים גנטיים במשך דורות רבים עד שאיבדה חלק ממאפייני התרבות שלה, או שמא זו אוכלוסייה מעורבת – בעלת מקור גנטי משותף, טבעי ומתורבת בעקבות הפריה?

מי ראה את אם הזית?

האוכלוסיות שנמצאו כבעלות מטען גנטי ייחודי ומגוון אכן מוערכות כטבעיות, אולם לדברי ד"ר ברזני, "השפעת החקלאות וזני התרבות על מיני הבר בארץ גבוהה במיוחד. כמעט ואין אתרים מבודדים מהשפעת הזן המתורבת, ולכן לא ניתן להסיק לגבי קיומן של אוכלוסיות 'טהורות' של זיתי בר". כלומר, גם לאחר זיהוי אוכלוסיות הבר, אין כיום אפשרות לבודד ולהכריע באמצעים גנטיים כיצד נראה הזית המקורי וה"טהור" בטבע, לפני תהליך התִרבות.

עם זאת, חשיבותן של האוכלוסיות שזוהו כטבעיות לשימור המגוון הגנטי של הזית גבוהה, במיוחד לאור העובדה שהן חלק מהשרידים היחידים האפשריים למקור הזיתים ברחבי אגן הים התיכון. אך גם השימור שלהן הוא אתגר: שימור באמצעות הנבטת פירות יהיה בעייתי, שכן לא ידוע מה יהיה מקור ההאבקה בתהליך ההפריה, והוא עלול להגיע מעצים מתורבתים.

לכן, שימור המאגר הגנטי של האוכלוסייה באופן פעיל אפשרי רק על-ידי הקמת אוסף חי – גן שמבוסס על עצים בעלי מטען גנטי ייחודי, שיתרבו בשיטות של ייחורים, שמאפשרות "לשבט" את האוכלוסייה. שימור פעיל של המאגר הגנטי מאוכלוסיות זיתי הבר המצויות בארץ יאפשר קידום של חקר האקולוגיה והגנטיקה שלהן, היום ובעתיד. גם אם טרם נמצאה "אם הזית", זיתי הבר ימשיכו להיות עדות חיה למסע שעבר הזית לצד האדם באלפי שנות קיום משותף באגן הים התיכון.

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

2משה_ינאי

מפקד ארצי בחקלאות

The Perfect Gifts,Small Gift Earrings ,Bracelet,Necklaces ,Charms, RiNG "; The Perfect Gifts ,fashion and popular,Women's …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>