בלדה לעוזב נחשון

בתחילת אוקטובר ייצא בארה"ב אלבום חדש של נדב לב, 38, שנולד וגדל בקיבוץ נחשון. לפני כעשור עבר לניו יורק כדי לבסס את הקריירה המצליחה שלו כגיטריסט קלאסי וזכה מאז בפרסים רבים הקשורים בנגינת מוזיקה קלאסית

מיקי נירון

נדב לב, 38, נולד וגדל בקיבוץ נחשון ולפני כעשור עבר לניו יורק כדי לבסס את הקריירה המצליחה שלו כגיטריסט קלאסי ומלחין מוכשר. בשנים שהוא בניו יורק, הספיק לגרוף פרסים רבים הקשורים לנגינת מוזיקה קלאסית, להופיע לא מעט ברחבי ארה"ב ואירופה, ולשתף פעולה עם מוזיקאים מובילים בתחומם. בתחילת אוקטובר ייצא בארה"ב אלבום חדש משלו, הכולל יצירות שלו ושל מלחינים ישראליים נוספים.

 את קיבוץ נחשון הוא זוכר לטובה, בעיקר בזכות אווירת היצירה ששררה בו. "קודם כל, רוב המשפחה והחברים שלי משם, אבל היופי של הטבע, השותפות והחופש להיות משוחרר במרחבים, אלו הדברים שבאמת מעוררים בי געגועים. אני יכול להגיד בהקשר למוזיקה, שהתחלתי לנגן בגיל צעיר עוד בימים השיתופיים של הקיבוץ, בהם נתנו לי במה לעתים קרובות. בנחשון תמיד הייתה פתיחות ותמיכה בדברים מיוחדים ואחרים, לא רק הליכה בתלם של המסגרות הרגילות. לי אישית זה אפשר חופש להתפתח בתחומי בזכות אווירה אמנותית מיוחדת בקיבוץ שביטאה המון פתיחות וסקרנות."

נדב לב. "חשוב לי לעבוד עם צעירים ולטפח רפרטואר חדש לגיטרה חשמלית וקלאסית"
נדב לב. "חשוב לי לעבוד עם צעירים ולטפח רפרטואר חדש לגיטרה חשמלית וקלאסית"

 כיצד חווית את הלינה המשותפת?

"אני אישית חי בדיאלוג מורכב לגבי הלינה המשותפת. רק בגיל 11 עברנו לגור עם ההורים ואני דווקא לא מאלה שחושבים שהלינה המשותפת הייתה דבר נורא ואיום, כמו הרבה מבני דורי שחושבים כך. מן הסתם זה גם התערבב עם זיכרונות פחות נעימים, ובמקרה באלבום החדש שלי, ישנה יצירה שכתבתי הקשורה לילדות בקיבוץ. מדובר בטקסט הנוגע לעניין של הלילה בלינה המשותפת – נושא שהעסיק אותי ואני חווה אותו עד היום."

מתי התחלת לעסוק במוזיקה?

"בגיל מאוד מוקדם. נמשכתי אליה מאז שאני זוכר את עצמי, בזכות אבי ששר במקהלה. כשהייתי בן 6 הוא נסע עם המקהלה לגרמניה, ולבקשתי הביא לי משם מפוחית. בביה"ס היסודי היה לי קליק עם המורה למוזיקה שדחף אותי ללמוד גיטרה, ואז המוזיקה הפכה לדבר הכי חשוב בחיי. בתיכון הקיבוצי 'צפית' בכפר מנחם למדתי שנה אחת ואז עברתי למגמת ג'אז של תלמה ילין (בית ספר לאמנות), מעבר שעשה אצלי שינוי מאוד גדול. בצבא שירתתי בתזמורת חיל האוויר, ולאחר שהשתחררתי עשיתי תואר ראשון במוזיקה באקדמיה לת"א, עם התמחות בקומפוזיציה. בשלב הזה כבר הבנתי שארצה להגיע לחו"ל כדי להרחיב אופקים."

מה הוביל אותך לניו יורק?

"לאחר הלימודים בארץ, קיבלתי מלגה מאוד נדיבה מקרן התרבות אמריקה-ישראל, שאפשרה לי ללכת ולהגשים את החלום שהיה לי. בעקבות התואר השני, המשכתי להשתתף בכל מיני פרויקטים של הקלטות וגם להופיע לא מעט, כך שהתפתחה לי קריירה של מוזיקאי בניו-יורק. לא תכננתי מראש להישאר שם ואני גם לא בטוח שאהיה שם לתמיד. אני רואה את זה כתקופה חולפת ובהחלט מאוד קשור לארץ מכל הבחינות."

 זאת אומרת שקיימת אפשרות שתחזור לארץ? לקיבוץ?

 "בהשקפותיי החברתיות נשארתי יותר סוציאליסט מהרבה קיבוצניקים, אבל הדרך האמנותית לא בהכרח משתלבת באורח החיים הקיבוצי. אני לא פוסל שום דבר ובהחלט מקווה מתישהו לחזור לארץ. בנחשון יש אווירה מאוד נעימה אבל החיים לוקחים לכל מיני מקומות, כך שבאמת קשה לדעת מראש. למזלי קיבוץ נחשון קרוב לת"א וגם לירושלים, כך שזה סביר. אבל כאמור לא ברור אם זה יסתדר בעתיד."

במה אתה עסוק בימים אלו?

"מוזיקה קלאסית עכשווית מאוד מעניינת אותי, חשוב לי לעבוד עם צעירים ולטפח רפרטואר חדש לגיטרה חשמלית וקלאסית גם יחד. האלבום שייצא בתחילת אוקטובר מופק על ידי חברה אמריקאית, אבל הוא יהיה זמין גם בישראל. האלבום כולל יצירות שלי ושל מלחינים ישראליים אחרים, ומורכב מהרבה שיתופי פעולה עם מוזיקאים נוספים, ביניהם רביעיית מיתרים. סביב צאת האלבום יהיו גם הופעות בארץ, ובקיץ הבא אנגן לראשונה עם התזמורת הסימפונית ירושלים בקונצ'רטו שנכתב עבורי ע"י אייל אדלר. בקיצור – מדובר בתקופה מאוד פורה מבחינתי."

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אופיר ליבשטיין

יוזמה בקיבוצים: רכישת מתנות לחגים ממפעלי עוטף עזה

אופיר ליבשטיין: "אנו קוראים למפעלי התעשייה, לחברות ולארגונים במשק להצטרף אלינו" יוזמה בקיבוצים: לרכז את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>