עמוד הבית / כלכלה ומשפט / חקיקה / כלכלת שוק והדרכים להתמודד עם תחרות גוברת

כלכלת שוק והדרכים להתמודד עם תחרות גוברת

כיצד יכולים החקלאים ובראשם ארגוני המגדלים, התאחדות חקלאי ישראל ותנועת המושבים להתכונן ליום שאחרי יישום אידיאולוגיה של כלכלת שוק חופשי והעצמת התחרות? איך יתמודדו החקלאים עם שולי רווח נמוכים ומחירים בלתי-צפויים?

דותן חכים

ברור לכול שהמדינה בוחרת כבר שנים ארוכות שלא לתמוך בחקלאות מסיבות שחלקן, בין היתר, הוא אידיאולוגיה של כלכלת שוק חופשי והעצמת התחרות גם במחיר של פגיעה בחקלאים. כלכלת השוק החופשי, אשר מונעת על-ידי היצע וביקוש ללא התערבות חיצונית, הולכת לזעזע ענפים אשר נהנו עד כה מהגנות ומחסמים ולא יצרו יתרון יחסי חזק.

פתיחת השוק לתחרות ביבוא, בהכנסת שחקנים חדשים למגרש או בביטול המכסות עלולה לצמצם את הרווח השולי, במקרה הטוב, של החקלאים שההגנה עליהם הוסרה, ובמקרה הגרוע יותר, להביא לסגירת משקיהם מחוסר כדאיות.

מתנגדי השיטה הקפיטליסטית טוענים שהכשלים בשוק החופשי נשענים על חוסר איזון, שבעיקרו ובבסיסו ניצבים האדם הלא-רציונלי, חוסר בנגישות למידע, הבנה מוגבלת וחסרונות לסביבה ולחברה כאשר האדם מנסה למקסם רווחים, ללא התחשבות באחר. לפיכך, מאתגרי ומתנגדי השיטה הקפיטליסטית רואים במדינה "מבוגר אחראי" לביסוס ולאיזון הכלכלה והגורם המאזן מפני כשלים שהשוק החופשי מייצר.

דוגמה אחת ובולטת בדיון על מחירי התוצרת החקלאית היא פערי התיווך האדירים שהצרכן נאלץ לשלם על מוצרים שמקורם בתוצרת חקלאית, והחלק המזערי של הרווח שמופנה לחקלאים. מנתונים שפרסם מכון ירושלים לחקר שווקים ביולי 2011 עולה, שחלקם של יצרני החלב בהכנסות מקוטג' הוא 26% בלבד, בעוד המחלבות גורפות לכיסן 41% מההכנסות. גם רשתות השיווק, שאינן תורמות לייצור הקוטג', מקבלות נתח לא-קטן מעוגת ההכנסות – 19%. ביחד, למחלבות ולרשתות השיווק יש נתח גדול מפעמיים חלקם של הרפתנים. החלק הנותר, 14% מההכנסות, משולם למדינה כמע"מ.

נשאלת השאלה: האם מקבלי ההחלטות ישכילו ללמוד את הנושא ויעזו לטפל בכשלי השוק ובפירוק מונופולים? לעת עתה, נראה שלא כך פני הדברים. הממשלה דואגת לייצר מונופולים ולהגן עליהם – האחרון שבהם הוא מונופול האנרגיה ענק הממדים אשר נוצר בגין רשלנות, ממש מתחת לרדאר של הרגולטור.

כרזת "משפט פומבי" (1931). הזמנת הציבור למשפט פומבי בעניין החשיבות שבקניית תוצרת הארץ - התובעת: תנועת "תוצרת הארץ", הנתבעים: היצרנים, הסוחרים והצרכנים
כרזת "משפט פומבי" (1931). הזמנת הציבור למשפט פומבי בעניין החשיבות שבקניית תוצרת הארץ – התובעת: תנועת "תוצרת הארץ", הנתבעים: היצרנים, הסוחרים והצרכנים

 

החברה תלויה ביחיד

הסופרת והפילוסופית היהודייה-אמריקנית איין ראנד (1905-1982) היטיבה לתאר בספרה "מרד הנפילים" את העומד מאחורי השוק החופשי וכמובן, את האובייקטיביזם והאינדיבידואליזם. ראנד מתארת בצורה מדויקת חברה שבמרכזה עומד האינדיבידואל, והיצירתיות האישית של הפרט היא עמוד התווך של החברה. שגשוגה של החברה תלוי ביחידים מוכשרים ובעלי כוחות וחדוות יצירה אשר בזכות הפרודוקטיביות שלהם יכולה החברה להתקיים ולפרוח.

ראנד לא רק דוחה לחלוטין את הצבת קבוצה זו או אחרת לפני הפרט, אלא אף מתארת בספריה ובפילוסופיה שלה חברה נבובה, מרוסקת וחסרת זכות קיום אם לא תשכיל להעצים את היחידים אשר יוצרים ויוזמים. אם תגרש אותם מקרבה, טוענת ראנד, חברה כזו לא תמשיך להתקיים והיא דנה את עצמה לכישלון חרוץ.

אין זה סוד שמדינת ישראל הולכת מזה זמן במסלול של התפרקות מהערכים החברתיים שעליהם הוקמה ומתרחש בה מעבר אטי, אבל נחוש, לכלכלת שוק חופשי, אינדיבידואליזם ואובייקטיביזם, לפי ראנד.

דעתי האישית אינה חשובה כאן ומתברר שגם דעתם של חקלאי ישראל אינה בעלת משקל רב ודבריהם נופלים על אוזניים ערלות. לכן, כל מה שנותר לחקלאי ישראל הוא להתכונן לקראת העתיד וללמוד כיצד אפשר להתמודד עם שווקים פתוחים.

כיצד יכולים החקלאים ובראשם ארגוני המגדלים, התאחדות חקלאי ישראל ותנועת המושבים להתכונן ליום שאחרי? איך יתמודדו החקלאים עם שולי רווח נמוכים ומחירי שוק בלתי-צפויים? להלן כמה עצות שיכולות לשמש את החקלאים בניסיון להגדיל את הערך המוסף של התוצרת בעיני הצרכן הישראלי:

  1. ייצור מקומי ויחסי גומלין עם הקהילה: הרעיון פשוט ומוכר – "קנה כחול-לבן" וסייע לחקלאות המקומית לפרוח. בסקנדינביה, כל מלפפון ענק ממדים עטוף בניילון שצבעו כצבע הדגל המקומי ובפתקית המצורפת אליו כתוב שמוצר זה גדל במדינה ע"י חקלאים שראויים לכך.

מעבר לפטריוטיות שמגלים הצרכנים, ישנה הבנה עמוקה יותר שללא חקלאות מקומית ותמיכה חופשית זו, החקלאים ייעלמו ותרומתם לקהילה תיעלם גם היא.

  1. איכות: הצרכנים צריכים להפנים את המחשבה שכאשר הם קונים מוצר מקומי, הם אומנם עלולים לשלם קצת יותר, אך איכות המוצר תעלה על זו של מוצרים מיובאים. אין עוררין על הקביעה ששינוי זה קשור ישירות בתרבות צריכה ובאורח חיים שקידש סטנדרטים גבוהים, אך אני סבור שגם במחוזות מאותגרים כלכלית ילמדו להעריך איכות מקומית ולשלם עבורה.
  2. עמידה בתקנים מחמירים: ירקות אורגניים ושמירה על תנאי גידול נאותים שמיטיבים עם המוצר, בריאותו של הצרכן וקיימות השדה חייבים להיות במרכז החשיבה בעתיד. האמון שפיתח הצרכן המקומי לסחורה שמיוצרת בארצו יכולה לעזור לחקלאים לשווק את הסחורה שלהם וזאת בעזרת הבטחה שרמת התקינה המקומית אכן נשמרת.
  3. שיווק ישיר: שיטה זו היא, ללא שום ספק, בעלת פוטנציאל אדיר לשנות את הדרך שבה הצרכן מקבל את מרכולתו והדרך שבה הוא מתקשר עם החקלאי. כמובן, לא כל הסחורה החקלאית יכולה להימכר בדרך זו, אך אין ספק שפתרון זה יכול להוות קרש הצלה לחקלאים, ולהוות עבור הצרכן דרך לקבל סחורה טרייה יותר עם ערך מוסף של קנייה ישירה מהמגדל ותמיכה בקיומו.

ככל הנראה לעין, אם לא יהיה שינוי במגמה הנוכחית בשנים הקרובות כלכלת השוק תמשיך לאתגר את החקלאים ואנו נמשיך לראות אותם מתמודדים עם קשיים חדשים.

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

אורי אריאל - תוספת תקציב להתיישבות

אושר תקציב משרד החקלאות ל-2018-19

ביום חמישי שעבר, בלילה, לאחר דיונים מאומצים, אושר תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2018-19 …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>