עמוד הבית / פני ההתיישבות / אנשי הכפר / מושב לכיש חגג שישה עשורים

מושב לכיש חגג שישה עשורים

לכישישים: יותר מ-1,200 אורחים ומארחים – מייסדי המושב, שנכחו בהנחת אבן הפינה, ובני הדור השני, השלישי והרביעי, חברים ומשפחות – השתתפו בחגיגת 60 שנה לעליית מושב לכיש על הקרקע, שהפיקו התושבים בעצמם

מפגש חברים. בפתיחת הערב, בשדה המשקיף על תל לכיש צילום: יעקב קרמר
מפגש חברים. בפתיחת הערב, בשדה המשקיף על תל לכיש צילום: יעקב קרמר

קהל רב הגיע ביום חמישי שעבר, 3 בספטמבר, בכניסה למושב לכיש. יותר מ-1,200 בני אדם – מייסדי המושב, שנכחו בהנחת אבן הפינה, ילדיהם, נכדיהם וניניהם, תושבי המושב, חברים, שכנים, משפחות ונציגי ארגונים ורשויות – התאספו בשדה המשקיף על תל לכיש והשתתפו בחגיגת 60 שנה לעליית המושב על הקרקע. מושב לכיש, שמו כשם העיר העתיקה ששכנה בסמוך, נוסד ב-1955. היישוב, שתושביו כיום עובדים בחקלאות, בחינוך, בהייטק ויש בהם בעלי מקצועות חופשיים, הפך למעוז חקלאי פורה וידוע בעיקר בתנובת כרמי הענבים שלו.

בפתיחת האירוע החגיגי לרגל 60 שנות המושב, נהנו המשתתפים מכיבוד שהוגש בחלק השדה שבו הונחו פינות ישיבה נוחות והתרגשו מפגישות מחודשות עם ידידים וחברים. להעלאת הזיכרונות מימים עברו עזרו תצוגות שהציבו חברי המושב במתחם: תמונות ישנות שהוארו בטכניקה מיוחדת ובגלריה ייחודית – אוטובוס ישן; בתערוכת התמונות "קהילה בקליק", שפורסמה אחת לחודש ועסקה כל פעם בנושא שונה, נפרסו בפני האורחים והתושבים המקומיים צילומים של צלמי המושב; עמדת אגרות "שנה טובה" שעוצבו על-ידי תושבים במושב; סיכום פעילויות שנת ה-60 לאורך כל השנה האחרונה, משחק קוביות היתולי; סרטון סיכום השנה ועוד. "פסקול ה-60", שהורכב מבחירותיהם של אנשי לכיש וכל שיר בו מייצג את "המושב שלי", ליווה את שלב הפתיחה.

תערוכת "קהילה בקליק". ברקע התנגן "פסקול ה-60", שהורכב מבחירותיהם של אנשי לכיש צילום: אורנה קלגרד
תערוכת "קהילה בקליק". ברקע התנגן "פסקול ה-60", שהורכב מבחירותיהם של אנשי לכיש צילום: אורנה קלגרד

בחלקו השני של הערב התיישבו כולם לצפות בטקס, שבו נאמו שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור, הוקראו דברי ברכה של ראש המועצה האזורית לכיש דני מורביה, וכן דברי נציגת המייסדים נורית כהן, יושבי ראש ההנהלה, אסף ארד ושי רוזנפלד ונטע פאר, נציגת דור ההמשך.

הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס, שנכח בהנחת אבן הפינה כמנכ"ל משרד הביטחון דאז, כיבד את המושב בברכתו 60 שנה לאחר מכן. בדבריו ציין פרס את הפער הרב בין הסכנה הגדולה שהייתה כרוכה בהתיישבות בחבל לכיש לפי שישה עשורים מול השגשוג וההצלחה של המושב והחבל היום, ובלשונו: "סימן השאלה הפך לסימן קריאה". כל המברכים ציינו בדבריהם את היכולת של לכיש להנחיל את המורשת החקלאית, הערכית והקהילתית לדורות הבאים.

עם סיום הנאומים החל המופע שעליו עמלו הלכישים ובו השתתפו יותר מ-100 כותבים, רקדנים ושחקנים, כולם תושבי המושב. המסכת הציגה את הווי החיים במושב בשילוב מורשת וחדשנות, התרגשות וצחוק, ריקוד ושירה. הפקת הערב נעשתה כולה ע"י חברי ותושבי לכיש, והעושים במלאכה סיפרו על קשרי עבודה חמים שנרקמו עם אילנה יוגב, מנהלת אגף חברה וקהילה בתנועת המושבים, ושיבחו את שיתוף הפעולה שלה עמם בהפקת הערב.

מושב לכיש – מאז ועד היום

ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על יישוב שהיה באזור שבו נמצא מושב לכיש כיום כבר בתקופה הניאוליתית (7,500 עד 4,000 לפני הספירה). בתקופת הברונזה (3,150 לפנה"ס עד 1,200 לפנה"ס) לכיש היא עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה (המאה ה-14 לפנה"ס). בתקופת מלכות יהודה לכיש היא עיר מבצר, אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה.

העיר זכתה בפרסום עולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה. מעדויות היסטוריות וארכיאולוגיות עולה, כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם.

מושב לכיש נוסד ב-1955 על-ידי שלושה גרעינים (גרעין רגב, שהגיע משדה בוקר למושב תדהר ומשם ללכיש; גרעין ערבה מעין גדי וגרעין ואשל הגיע מכרם שלום) באזור ספר ויישובו היה בסדר הקדימויות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים. הישוב עלה לקרקע כהיאחזות צבאית ולאחר שהתאזרח הפך למושבוץ – שילוב בין מושב לקיבוץ. לאחר מספר שנים, שינה את פניו והפך למושב עובדים.

בטקס העלייה לקרקע, שנערך ב-8 ביוני 1955, עמדה מרגלית דהאן, אז חיילת נח"ל, לצד המסדר הפלוגתי מול בימת הכבוד ונוכח האורחים שהוזמנו לטקס, וקראה בקול את "מגילת היסוד" לפני שהוטמנה באבן הפינה. בנוסף לכל המכובדים, השתתף בטקס גם מנכ"ל משרד הביטחון דאז, לימים ראש הממשלה ונשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס.

ייסוד לכיש. שר הביטחון שמעון פרס מניח את אבן הפינה
ייסוד לכיש. שר הביטחון שמעון פרס מניח את אבן הפינה

בלכיש מתגוררים יותר מ-800 איש, יותר מרבע מהם ילדים ובני נוער. מרבית התושבים הם בנים ובנות שחזרו לגור ליד ההורים, יחד עם בני הזוג והילדים ומהווים דור נוסף המשמר מורשת של 60 שנה. בלכיש גרות כיום משפחות ובהן ארבעה דורות. רוב התושבים שאינם עוסקים בחקלאות הם בעלי מקצועות חופשיים, או עובדים בהיי-טק, בחינוך ובהוראה ובמקצועות טיפוליים.

במושב פעילים 66 משקים חקלאיים וחיות בו כ-120 משפחות של בנים ממשיכים או של תושבים המתגוררות ברובן בשכונות הבנים, חלקן הגדול עובד במשקי ההורים. בלכיש הוקמו כבר שתי שכונות של בנים חוזרים (הרחבות א ו-ב) ובימים אלו מוקמת השכונה השלישית (הרחבה ג). מרבית התושבים הם בנים ובנות מושב שחזרו לגור ביישוב בשל איכות החיים, החינוך וחיי הקהילה שבו.

האגודה החקלאית מספקת שירותי ארגון ושיווק ללא מימון או התערבות בפעילות הכלכלית של החבר. בנוסף, האגודה מרכזת את ענייני המים, ניהול המשאבים (קרקעות), הדרכה, שיווק וארגון כללי. בלכיש פועלת גם אגודה קהילתית, שאחראית על פיתוח וארגון חיי הקהילה ובכללם חינוך (גנים ובתי ספר), תרבות, תשתיות ופיתוח ועוד.

חקלאות בלכיש

מושב לכיש משמר מורשת של אלפי שנים ומתבסס על גידול ענבים. בלכיש 66 משקים חקלאים, כולם פעילים, ומהחקלאות מתפרנסות יותר מ-100 משפחות, כלומר, כמעט לכל משק חקלאי יש בן חוזר שממשיך את דרכה של משפחתו.

בעשרות השנים האחרונות, כמעט מאז הקמתו, מגדלים בלכיש ענבים תחת המותג המוכר "ענבי טלי". חברי המושב מעבדים יותר מ-5,000 דונם של כרמים ובהם מגוון גדול של זנים, אדומים וירוקים, וזנים שגדלים בטכנולוגיות חדשות של כיסויים מוקדמים ומאוחרים. בלכיש עוסקים עם חברות מחו"ל גם בפיתוח זנים חדשים ענבים בעלי טעם ואיכות משופרת וביבואם לארץ.

בנוסף, בלכיש מגדלים גם פרחים – יותר מ-600 דונם של פרחים: 500 דונם פרח שעווה ו-100 דונם ירוקים, רימונים, אספרגוס לזרעים ועוד. לצדם, משקים חקלאיים שמתפרנסים מרפת, מדיר, ממכוורת ומעדר בקר אשר שומר על שטחי המושב. לרשות החקלאים עומד מאגר מים ובו מאה מיליון קו"ב מים מושבים, שהוקם ביוזמת המושב ובשיתוף מקורות וקק"ל ונותן מענה למחסור במים לחקלאות.

במושב שטחי פלחה הם גידול משותף וממנו נהנים כל המשקים החקלאים – 11 אלף דונם של גידולים שונים: חיטה, שעורה, קטניות, אבטיח, חמצה ועוד. המחזור הכספי השנתי של המושב מוערך ב-150 עד 160 מיליון ש"ח.

שמחים בחגם. יותר מ-100 כותבים, רקדנים ושחקנים, כולם תושבי המושב, השתתפו בהכנות המסכת צילום: ענת אלירז
שמחים בחגם. יותר מ-100 כותבים, רקדנים ושחקנים, כולם תושבי המושב, השתתפו בהכנות המסכת צילום: ענת אלירז

אודות דרור יוסף

עשוי לעניין אותך

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אופיר ליבשטיין

יוזמה בקיבוצים: רכישת מתנות לחגים ממפעלי עוטף עזה

אופיר ליבשטיין: "אנו קוראים למפעלי התעשייה, לחברות ולארגונים במשק להצטרף אלינו" יוזמה בקיבוצים: לרכז את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>